דלג לתוכןדלג לפוטר

תביעת הגירה של אם להגר עם בנה הקטין למדינה זרה

קטין בן 6.5 אשר נקרע בין הוריו הגרושים, הוא זה אשר עמד במוקד פסק דין שניתן לא מזמן על ידי בית המשפט לענייני משפחה, במסגרת תמ"ש (י-ם) 21402-03-14 נ.ס נ' פ.ש (להלן: "פסק הדין"). פסק הדין, עסק בתביעה שהוגשה על ידי אם, נגד האב. האם ביקשה מבית המשפט, לאפשר לה להגר עם בנם המשותף למדינה זרה. האם הינה בעלת מקצוע ובעלת דוקטורט. בני הזוג התגרשו כאשר בנם המשותף היה בן 11 חודשים. מה קבע בית המשפט? ובכלל, מה חשוב לדעת על הגירה של ילדים להורים גרושים?על כך ועוד, במאמר שלהלן, שאותו חיברנו לידיעתכם/ן ונוחיותכן/ם, הגולשים והגולשות. עם זאת, נעיר כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי ואין בו בשום אופן כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

עובדות פסק הדין:

במסגרת התובענה, האם ביקשה להגר עם בן זוגה הנוכחי למדינה זרה, לשם שיפור הקריירה שלה והמשך לימודיה. האם טענה, כי במהלך השנים, הקשר בין בנה לאביו התחזק וכן היא התחייבה כי תדאג לשמר את הקשר ביניהם כשתגיע ארצה. מנגד, האב התנגד לתביעה. לטענתו, התנהלות האם הייתה ועודנה לא תקינה. לדבריו, היא לא טרחה ללמד את בנם עברית, מתוך מחשבה שהיא תהגר עמו וכן דאגה במשך שנים להסית את בנם הפעוט, מה שמצריך התערבות של הגופים הסוציאליים במתן הדרכה הורית. עוד טען האב, כי התחייבות האם להביא את בנם ארצה בין 3-4 פעמים בשנה, לא תספק את הצורך של הקטין בקשר רציף ותקין עם האב. כמו כן, האב טען שלא אחת, האם לא כיבדה החלטות ופסקי דין, מה שאומר דרשני לגבי התנהלותה כאשר תהיה במדינה זרה.

התובענה הקודמת למתן היתר הגירה שהוגשה על ידי האם:

למעשה, אין זו הפעם הראשונה שהאם מבקשת להגר עם בנם המשותף למדינה זרה. בהליך קודם, נדחתה תביעתה וכך גם ערעור אשר הגישה לבית המשפט המחוזי. עם זאת, בהליך הקודם, נקבע כי האם תוכל לשוב ולעתור למתן היתר הגירה, כאשר ילדם המשותף של ההורים, יגיע לגיל 5. כמו כן, נדחתה תביעתה, בין היתר בשל החשש לפירוק התא המשפחתי, גילו הרך של בנם המשותף, אשר טרם הצליח לגבש קשר רציף ואחיד עם אביו. עם זאת, האם הגישה שוב את התביעה מושא פסק הדין, בטרם הגיע הקטין לגיל 5, לטענתה, בשל "שינוי נסיבות", שבא לידי ביטוי בהיותה בהיריון מבן זוגה החדש.

עמדתם של מומחים בתחום ההורות:

לשם מתן הכרעה בתביעת האם, מינה בית המשפט מומחים בתחום הפסיכולוגיה המשפחתית, על מנת שיחוו דעתם על האפשרות שהאם תהגר עם בנם המשותף למדינה זרה. בחוות הדעת שניתנה, עלה כי שני ההורים, הם הורים מיטיבים ושניהם בעלי קשר תקין עם ילדים. עם זאת, נקבע בחוות הדעת, כי מעבר עם הקטין למדינה זרה, יפגע בו מאוד ויערער מאוד את התפתחותו. המומחים גם התייחסו לסיטואציה שבה האם תהגר לבדה והמשמורת תועבר לאב. גם במקרה כזה, הם קבעו, ייפגע מאוד הקטין, בשל גילו והעובדה שהוא קשור לאמו. עזיבתו בגיל כזה, רק תפגע בו.

הגירה של קטין למדינה זרה:

קטינים קשורים להוריהם. בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב –1962, שני ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם. המשמעות היא ששניהם נושאים באחריות לגידול ילדיהם, בכל ההיבטים. כך גם במקרה שבו ההורים גרושים: אולי המשמורת מוטלת לטובת אחד מהם, אך האחריות לגידול הילד, אינה נעלמת, במיוחד במקרים של הגירה לחו"ל. לא אחת, בתי המשפט דנים בתביעות דומות, שבהן הורה אחד רוצה להגר למדינה זרה עם ילדיו, שהינם למעשה ילדיו שלו ושל בן זוגם לשעבר אשר נשאר בארץ. במקרים כאלו, בית המשפט יבחן את טובת הילד והפגיעה שתיגרם בשל המעבר, לקשר הרציף עם ההורה שיישאר כאן בארץ. כך נעשה גם בענייננו.

החלטת בית המשפט:

בית המשפט, על יסוד שמיעת העדויות וחקירות המומחים שהעניקו חוות דעתם בעניין הגירת הקטין, מצא כי אין לאפשר את מעברו של הקטין למדינה זרה. בית המשפט קבע כי מעבר של הקטין למדינה זרה, לא יהיה לטובתו וכן יפגע בקשר בינו לבין אביו, שהוא קשר מוצלח ומשמעותי לקטין. בית המשפט אף חייב את האם בהוצאות משפט בסך 10,000 ₪.
 

שתפו את המאמר:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב print
Print
עו"ד דין חגית הלוי

משרד עורכי דין חגית הלוי ושות'

משרדה של עורכת הדין חגית הלוי ושות' הוא משרד מנוסה המתמחה בדיני המשפחה, גירושין, צוואות וירושות.

ליצירת קשר חייגו: 077-9973919

צרו איתנו קשר


    אולי יעניין אותך גם...

    ניתן להגיע לפגישת ייעוץ שבה נבחן את המצב הקיים,
    תקבל/י תשובות והסברים לכל השאלות שלך ופתרון או המלצה מה כדאי לעשות.

    לייעוץ ראשוני התקשר/י  עכשיו: 077-3487178

    או מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.

      צור קשר דילוג לתוכן