עבירות מין במשפחה

מאמר זה יעסוק בתופעה קשה מאוד – שהיא עבירות מין במשפחה. מדובר בעבירה פלילית שעונשה חמור וזאת לפי חוק העונשין, תשל"ז–1977 (להלן: "חוק העונשין"). את הנושא נדגים, בין היתר, באמצעות פסק דין 1330/01 א' נגד פלוני (פורסם בנבו), (להלן: "פסק הדין"). בנוסף, המאמר שלפניכם/ן יעסוק גם בתביעות נזיקיות בעבירות פליליות, סוגי עבירות מין וכן בענישה בגין עבירות מין, במסגרת חוק העונשין. כל זאת – לנוחיותכם/ן, גולשים וגולשות יקרים/ות:

מהן עבירות מין:

הבה נסביר על המונח "עבירות מין" וכן נפרט מהן עבירות המין הקיימות בחוק העונשין:עבירת האונס: היא עבירה לפי סעיף 345 לחוק העונשין. אונס הוא בעילה של אישה שלא בהסכמתה החופשית או תוך ניצול של חוסר הכרה או הסכמה שהושגה במרמה ועוד. אין ספק כי מדובר בעבירה החמורה ביותר הקבועה בחוק העונשין, בכל הנוגע לעבירות מין. העונש בגין עבירה זו עומד על 16 שנות מאסר וכן על 20 שנות מאסר על נסיבות מחמירות (למשל – כאשר המעשה נעשה בצוותא או תוך שימוש בנשק חם).עבירת מעשה סדום: עבירה זו, קבועה בסעיף 347 לחוק העונשין. מעשה סדום מוגדר בתור החדרת איבר מאיברי הגוף או חפץ, לפי הטבעת של אדם, או החדרת איבר מין לפיו של אדם.עבירה של מעשה מגונה: עבירה זו קבועה בסעיף 348 לחוק העונשין. מעשה מגונה מוגדר כפעולה מינית שנעשית לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים, ללא הסכמתו של אחד מהצדדים.מעשה מגונה בפומבי: עבירה של מעשה מגונה בפומבי, היא "אחותה" של עבירת מעשה מגונה. עבירה זו, קבועה בסעיף 349 לחוק העונשין. עבירה זו כוללת את אותה הפעולה שבעבירת המעשה המגונה המתוארת לעיל, אך ללא נגיעה בצד השני.

עובדות פסק הדין:

פסק הדין עוסק בתביעה נזיקית, אשר הגישו אם ושתי בנותיה (להלן: "התובעות") לבית משפט לענייני משפחה נגד האב (להלן: "המשיב") בשל מעשי אונס ומעשים מגונים שביצע בבתו בהיותה בת 10. האב הורשע לפני שנים רבות בביצוע עבירת אינוס במשפחה, מעשים מגונים במשפחה ובעבירה של התעללות בקטין וזאת במסגרת הליך פלילי. במסגרת ההליך הפלילי, נגזרו על האב 14 שנות מאסר בפועל.זאת ועוד: במסגרת תביעות הנזיקין, התמנתה מומחית בתחום בריאות הנפש, מטעם בית המשפט, אשר קבעה כי הנזק הנפשי שנגרם לתובעת בשל הפגיעה המינית, עומד על 30% נכות. נעיר גם כי המשיב (האב) התעלל פיזית ונפשית באם ובבת הצעירה ואף המשיך לאיים עליהן, גם לאחר שנעצר. הבנות תבעו מאביהן פיצוי בגין עוולת תקיפה הקבועה בסעיף 23(א) לפקודת הנזיקין, תשכ"ח–1968, הפרת חובה חקוקה והפרת חובת זהירות ורשלנות.

ההשפעות הנפשיות בגין עבירות מין בתוך המשפחה:

פגיעות מיניות בתוך המשפחה ובכלל, באות לידי ביטוי כפי שהתובעת תיארה בחקירתה, במסגרת פסק הדין: סיוטים, דיכאונות, חרדות, השפעה על מערכת זוגיות לטווח הרחוק ופגיעה ביכולת קיום יחסי מין נורמטיביים. נוסיף כי במקרים רבים, בנות אשר חוו תקיפה מינית במשפחה, מוצאות את עצמן במערכות יחסים שגם בה הן חוות אלימות נפשית ופיזית מצד בני הזוג. גרוע מכך, לא פעם נשים שנפגעות מינית על ידי בן משפחה, אף מגיעות למצבי קיצון ומעדיפות להתאבד..

ההכרעה בפסק הדין:

בית המשפט קיבל את תביעת בתו של המשיב ואחיותיה. כמו כן, בית המשפט קבע כי האב יפצה את בתו, אשר נאנסה על ידו, בסך של כמיליון שקלים ולאם ולבת השנייה נקבעו פיצויים מופחתים. אין צורך להכביר במילים על הכיעור שבעבירת גילוי העריות. כך קבע בית משפט אחר, בהזדמנות אחרת: "העבירה של גילוי עריות מבישה ושפלה היא ונוגדת עקרונות בסיסיים של חוק ומוסר עד שהנפש סולדת מתופעה מבחילה זו, שלמרבה הצער, כפי שהתברר שכיחה היא. מסממניה הבולטים של עבירה זו שהיא מתבצעת בדרך כלל בחשאי, תוך ניצול מחפיר של שליטה ומרות של אב על צאצאיו באצטלה מיתממת של הפעלת הסמכות האבהית על נערות עולות ימים, חסרות בטחון הנקלעות למצב אומלל ולחוסר אונים" (2939/90 מ"י נגד פלוני).הציטוט שלעיל מתאר נאמנה את התשובה לשאלה, מדוע הענישה בעבירות מין במשפחה, חמורה יותר מעבירות אחרות, אשר אינן מתרחשות במשפחה. זאת, בשל ההבנה כי המשפחה אמורה להוות מקום בטוח ומוגן לקטין. הוא הדין גם בנסיבות פסק הדין שעסק בתביעה כספית, שנבעה מההליך הפלילי.

לסיכום:

עבירות מין במשפחה מהוות עבירות קשות ולכן המחוקק מחמיר בענישה בגינן בהשוואה לעבירות מין שאינן מבוצעות בתוך התא המשפחתי. לא זו בלבד שמדובר בעבירה פלילית, אלא אף הנפגע יכול לקבל פיצויים גבוהים על ידי הגשת תביעה אזרחית ולכן, יש לפנות לעורך דין המתמחה בתחום.