עמוד הבית » דיני משפחה » מהו צו הרחקה?
בדרך כלל, הדרך המוכרת להיאבק באירועי אלימות פיזית, אלימות מילולית והטרדה, לרבות בין בני זוג, היא באמצעות הגשת תלונה למשטרה. עם זאת, ישנה דרך נוספת, שאומנם לא בהכרח מבטיחה ביטחון ושקט נפשי, אך בוודאי יכולה לסייע ולהגן עלינו. לדרך הזו קוראים "צו הרחקה". מהו צו הרחקה? מה הדין לגבי צווי הרחקה כאשר מדובר בבני זוג? על כך, במאמר שלהלן.
בישראל, ישנם שני חוקים שמסדירים את הדין הרלוונטי לצווי הרחקה. החוק הראשון הוא "חוק למניעת הטרדה מאיימת", תשס"ב-2001. החוק השני הוא "חוק למניעת אלימות" במשפחה, תשנ"א-1991.
החוק הראשון הוא חוק כללי, שנועד לכולם. החוק השני, "חוק למניעת אלימות", הוא חוק ספציפי המתייחס למקרים של אלימות בין בני משפחה (לא בהכרח רק בין בני זוג). במובנים מסוימים, שני החוקים דומים זה לזה. להלן, נדון בכל אחד מהם.
סעיף 2 ב"חוק למניעת הטרדה מאיימת" קובע, כי הטרדה מאיימת היא כל התנהגות שיכולה להוות הטרדה של אדם מסוים. לדוגמא: מעקב או בילוש, נקיטת איומים, יצירת קשר מטריד ותכוף, פגיעה ברכוש או בשמו של אדם ופגיעה בחופש התנועה לו הוא זכאי. דוגמא להטרדה מאיימת, באה לידי ביטוי בין שני שכנים, שאחד מהם מטריד את האחר באופן קבוע, מאיים עליו או מקלל אותו, באופן שמפריע לשלוות החיים של המוטרד.
סעיף 4 בחוק קובע, כי במקרים של הטרדה מאיימת, המוטרד רשאי לפנות לבית המשפט ולבקש צו הרחקה, כלפי האדם שמטריד אותו. בית המשפט לא ייענה אוטומטית לכל בקשה למתן צו הרחקה, אלא רק לאחר ששמע את הצדדים ולאחר ששמע, שאכן קיים חשש שמתקיימת הטרדה מאיימת.
במידה ובית המשפט הוציא צו הרחקה למניעת הטרדה מאיימת, אזי הצו יכול להכיל הוראות שתכליתן למנוע מהמטריד להתקרב למוטרד, לאיים עליו ולהטריד אותו בכל דרך אחרת. הפרה של צו הרחקה, היא עבירה פלילית. ככלל, צו הרחקה מכוח חוק למניעת הטרדה מאיימת, מוגבל לחצי שנה. עם זאת, בית המשפט רשאי להאריך אותו לתקופה של עד שנה אחת ובמקרים מיוחדים מאוד, לשנתיים.
חשוב לציין, כי העובדה שאדם הוציא צו הרחקה נגד אדם שהטרידו, אינה מונעת ממנו להגיש תלונה למשטרה ואף להגיש תביעה אזרחית (כספית). תפקידו של צו ההרחקה הוא להעניק למוטרד "תרופה זמנית", לפגיעה באיכות חייו.
עד כה, דנו בצווי הרחקה מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת, שהוא חוק כללי שמתייחס לכל מערכת יחסים באשר היא. במקביל לחוק למניעת הטרדה מאיימת, קיים חוק למניעת אלימות, המתייחס באופן ספציפי לאירועים בין בני משפחה.
החוק למניעת אלימות קובע, כי אדם שהוטרד ע"י אדם אחר, שהוא בן משפחה (בן משפחה מוגדר בחוק למניעת אלימות בתור הורה, ילד, בן/בת זוג, גיס, סב, דוד ועוד), רשאי לפנות לבית המשפט ולבקש צו "הגנה". צו הגנה הוא למעשה צו הרחקה, אך בחוק למניעת אלימות במשפחה, הוא מכונה בתור "צו הגנה".
צו הגנה ניתן במקרים המוזכרים בחוק למניעת הטרדה מאיימת, כמו הטרדה, איומים, אלימות פיזית, אלימות מילולית, בילוש ומעקב ועוד. במידה והוכח לבית המשפט כי התקיימה הטרדה, אזי ניתן להוציא צו הגנה (בדומה להליך לפי החוק למניעת אלימות). הצו יינתן לאחר שמיעת טענות הצדדים. במידה וניתן צו, אזי הוא יכלול הוראות ספציפיות לגבי התנהגות המטריד. בניגוד לחוק למניעת הטרדה מאיימת, בחוק למניעת אלימות במשפחה, צווי ההרחקה דרקוניים יותר. דהיינו:
צו הגנה כולל איסור כמעט מוחלט על נשיאת נשק. זאת, בניגוד לצווי הרחקה לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת. עם זאת, במקרים מיוחדים, בית המשפט יכול לאפשר נשיאה או אחזקה של נשק. כמו כן, כאשר ניתן צו הגנה נגד קטין (למשל, בנם של מבקשי הצו), אזי יש חובה להעביר את ההחלטה לידי עובד סוציאלי ולקבל סקירה על מצבו ואפשרויות הדיור החלופי שלו.
נציין, כי תוקפו של צו הגנה הוא 3 חודשים, כאשר בית המשפט רשאי להאריך אותו לחצי שנה, לאחר מכן לשנה וסה"כ לשנתיים. אך כל זאת – במקרים חריגים מאוד.
צווי הרחקה ניתנים על מנת לשמור על איכות חייו של המאוים ולהגן עליו מפני מי שמטריד אותו, נוהג בו באלימות או באיומים. המלצתנו היא: לקבל ייעוץ משפטי, לשם הגשת בקשה לצו הגנה.
משרדה של עורכת הדין חגית הלוי ושות' הוא משרד מנוסה המתמחה בדיני המשפחה, גירושין, צוואות וירושות.
ליצירת קשר חייגו: 077-9973919
לייעוץ ראשוני התקשר/י עכשיו: 077-3487178
טלפון במשרד: 077-2306101
נייד: 054-5487178
מייל: adv@hhlaw.org.il
סניף תל אביב: אחד העם 9, תל אביב,
מגדל מאיר שלום
(כניסה לחניון המגדל- רחוב אחוזת בית 5)
סניף מודיעין: מרכז עסקים איילה 360 מודיעין,
רח' שדרות המלאכות 21.
סניף ראשון-לציון: רוטשילד 15
קומה 7, בניין מכבי
ליצירת קשר ותאום פגישה אנא השאירו פרטים ונחזור בהקדם:
2020 © כל הזכויות שמורות לחגית הלוי – משרד עורכי דין – עורך דין גירושין ברמלה | עורך דין גירושין בראשון לציון | עורך דין גירושין | גירושין בישראל | עו"ד דיני משפחה | בית הדין הרבני | בית משפט למשפחה
משרד עורכי דין חגית הלוי ושות'