חלוקת רכוש בגירושין – כיצד?

במאמר המובא לפניכם/ן, נעסוק כאמור בשאלת חלוקת הרכוש כחלק מהליך הגירושין. יובהר כי מאמר זה אינו משמש כתחליף לייעוץ עם עורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה.

מתי חלוקת רכוש רלוונטית?

לאחר פירוד של השניים, יצטרכו להגיע להסדר בדבר הרכוש אשר היה קיים ושעליו הסתמכו. ככלל, ובמידה ולשניים לא קיים הסכם ממון המסדיר את חלוקת הרכוש בעת פרידה, יופנו השניים לחקיקה הישראלית, המסדירה חלוקת רכוש כמצב של ברירת מחדל, שהיא על פי חוק יחסי ממון, התשל"ג–1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"), החל על זוגות שנישאו לאחר 1974. לפני כן, חלה עליהם חזקת השיתוף, ובעיקרה – חלוקת הרכוש תיעשה שווה בשווה, וזאת בעקבות הכוונה ליצירת חיי שיתוף. על פי חוק יחסי ממון, החלוקה תעשה על פי הסדר איזון משאבים, שבו מחשבים את כלל הרכוש של בני הזוג ומחלקים אותו על פי תרומת כל אחד מהצדדים, בצורה שוויונית. כעת נרחיב בקצרה על ההבדלים בין חזקת השיתוף, הסדר איזון משאבים וכן הסכם ממון:

הסדר איזון משאבים:

הסדר איזון המשאבים יחול כברירת מחדל, על כל זוג שהתחתן לאחר שנת 1974 ולא עשה הסכם ממון. למעשה, ההבדל המהותי בין הסדר איזון המשאבים לחזקת השיתוף, שעליה נרחיב בהמשך, הוא כי חזקת השיתוף תחל על זוגות שנשאו עד שנת 1974, וכן ניתן להגיש תביעה לחלוקת הרכוש, בכל עת. לעומת זאת, הסדר איזון משאבים יחול על זוגות שנישאו לאחר שנת 1974 ויבוצע בעת פטירה של אחד מבני הזוג, או במקרה של גירושין. סעיף 5 מגדיר את אופן חלוקת המשאבים בין בני הזוג, וקובע כי בעת חלוקת הרכוש בין בני הזוג, ייעשה איזון בחלוקה, תוך התייחסות למאמץ של כל צד, בחינת הרכוש טרם הנישואים וכדומה.

חזקת השיתוף:

חזקת השיתוף, או בשמה השני – הלכת השיתוף, מהווה את הקביעה, כי כל נכסיהם של בני הזוג יחולקו שווה בשווה, ללא התייחסות למאמציהם, השתכרותם וחלקם בהבאת הרכוש. הלכה זו חלה על זוגות שנישאו לפני שנת 1974, כלומר, לפני תחולת חוק יחסי ממון, שעליו נרחיב בהמשך, ועל "ידועים בציבור", שהם בני זוג שחיים בשיתוף אך לא נישאו.

יוער, כי בחזקת השיתוף קיימים סייגים באשר לנכסים מסוימים. אך אם ניקח לדוגמא את חלוקת הרכוש בשל מותו של אחד מבני הזוג, אזי בשל הזכות הקניינית, קודם יחולקו הנכסים שווה בשווה, מחלקו של הנפטר יפרישו חובותיו, ואז גם יוענק חלקו בירושה, בנוסף על החלק הקיים לבן הזוג האחר. כלומר, חצי מהנכסים ועוד חלק מהעיזבון. זאת בשונה מחלוקת הרכוש בעת מותו של בן הזוג, שעליהם חל חוק איזון משאבים.

מהו הסכם ממון:

הסכם ממון הינו חוזה כתוב, הנערך בין בני זוג אשר בוחרים בחיים משותפים, דרך נישואים, או לחלופין, לחיות בשיתוף כ'ידועים בציבור'. תוכנו של הסכם הממון הוא רכושי בלבד. השימוש בו ייעשה רק כאשר יבחרו השניים לסיים את הקשר ביניהם, ואז, כדי לא ליצור מחלוקות וויכוחים מיותרים, נועד הסכם הממון להסדיר את חלוקת הרכוש, מראש. תכליתו של הסכם הממון, היא בעיקר ליצור מעין תיאום ציפיות בין בני זוג, יצירת וודאות ומתן מענה על צרכיהם האישיים של כל זוג וזוג, וזאת ללא שימוש באופן החלוקה הגנרי המוסדר בחוק, כפי שהרחבנו לעיל.

ככלל, הסכם ממון יהיה בנוי משני נדבכים עיקריים: לפני הזוגיות ואחריה. לפני הזוגיות – ייכלל הרכוש הפרטי שכל אחד מבני הזוג הביא אתו טרם הזוגיות, והאם רכוש זה יוכר כמשותף או פרטי. מתחילת תקופת הזוגיות – תהיה חלוקת הרכוש המשותף, בהתאם להשקעה (וזאת אם קיים עסק לאחד הצדדים או נכסי מוניטין). חשוב לדעת: הסכם זה הינו חוזה ולכן הוא מחייב מבחינה משפטית. בעת פרידה, ייבחן חוזה זה, ועל פיו תתבצע חלוקת הרכוש בין השניים, וזאת כל עוד מדובר בחוזה תקין ותקף.