דלג לתוכןדלג לפוטר

חלוקת רכוש בגירושין

התייעצו עם צוות עורכי דין ותיקים ומנוסים בתחום!

לשיחת ייעוץ ראשונית השאירו פרטים
ונחזור אליכם בהקדם

    חלוקת רכוש בין בני זוג במסגרת הליך גירושין

    חלוקת רכוש בין בני זוג, כמעט תמיד מהווה את סלע מחלוקת, הן בחיי הנישואין ועל אחת כמה וכמה, בעת גירושין. רכושנו הוא סמל לעוצמתנו, לביטחוננו הפיננסי והאישי. נבקש לשים בצד את הרגשות והכעסים ולהתייחס להיבטים המשפטיים של ענייני חלוקת רכוש בגירושין.

    מדובר בתחום הכולל מגוון רב של סוגיות משפטיות שכדאי שתכירו, כדי שתוכלו למצות את זכויותיכם בצורה מיטבית, במסגרת הליך גירושין.
    נסקור בהרחבה את נושא חלוקת הרכוש במסגרת הליך גירושין.

    אילו נושאים יש להסדיר, במסגרת הליך גירושין:

    לפני שנסקור את הסוגיות הנלוות בהליך חלוקת רכוש בין בני זוג בהליך גירושין, נסקור בקצרה את הליך הגירושין בכללותו. הליך גירושין הוא מונח רחב למספר הליכים משפטיים נפרדים. למעשה, ההליך הראשון הוא הליך הגירושין לגופו. בישראל, בני זוג המבקשים להתגרש, צריכים לעשות כן באמצעות הגשת תביעה לגירושין לבית הדין הרבני. לאחרון, יש סמכות בלעדית לעסוק בענייני גירושין ונישואין, מכוח חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953. כאמור, לבית הדין יש סמכות הבלעדית לדון באופן בלעדי בענייני נישואין וגירושין, לבית הדין יש גם סמכות לדון בתביעות הכרוכות בתביעת הגירושין (למשל: משמורת, רכוש). נעיר, כי המונח "נישואין וגירושין", כולל לא רק את המונח "תביעת גירושין", אלא גם תביעות למזונות, תביעות כתובה ותביעות לשלום בית. דהיינו, גם תביעות מסוג זה, הן בסמכותו של בית הדין הרבני (למרות שבענייני מזונות, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות מקבילה, כפי שנסביר להלן).

    נושא נוסף אותו יש להסדיר במסגרת "הליך הגירושין", הוא נושא משמורת הילדים המשותפים, וכן את סוגיית גובה המזונות. נתחיל מסוגיית המשמורת. משמורת, היא בעצם הזכות אותה מקבל הורה לשמש כאחראי העיקרי על ילדיו, כאשר ההורה השני שהוא לא המשמורן, נהנה "מהסדרי ראיה", כלומר: ימים קבועים במהלך השבוע (ובסופי שבוע) שבהם ההורה זוכה לבלות עם ילדיו. ההורה המקבל את הזכות להיות "משמורן", מקבל למעשה את הילדים לחזקתו, על כל המשתמע מכך. מכאן, היה ובני הזוג לא הגיעו לידי הסכם לעניין סוגיית משמורת הילדים, הרי שאז סוגיה זו תוכרע ע"י בית המשפט.

    בשולי הדברים, נעיר כי הגם שמאמר זה לא עוסק בענייני משמורת ילדים, נציין רק כי סוגיית משמורת הילדים לעולם תוכרע ע"י בית המשפט, בהתאם לאמת מידה אחת: והיא "טובת הילד". רוצה לאמור, רק טובת הילד היא אשר תכריע מי מההורים ישמש כהורה משמורן.

    עתה, נתייחס גם בקצרה לסוגיית המזונות. החובה לשאת במזונות היא חובה אבסולוטית, שמקורה בדין הדתי-יהודי ונועדה לאפשר לילדיו של האב קיום כלכלי מכובד, גם כאשר הם אינם חיים עמו תחת אותה קורת גג. לרוב, שיעור המזונות מתייחס למספר אלמנטים, כמו: גובה השכר, רמת החיים אליהם הילדים הורגלו ועוד. עם זאת, מזונות הם חובה אבסולוטית, כך שהחובה לשאת בהם מוטלת על כל אב בכל מקרה, מלבד חריגים מסוימים, שלא נרחיב עליהם. בדומה לסוגיית המשמורת, לעתים בני הזוג עשויים להגיע להסכמה באשר לגובה המזונות. אך לעתים, בני הזוג עשויים למצוא את עצמם מנהלים הליך משפטי, המתייחס לסוגיית שיעור המזונות שיש להטיל על האב. נעיר, כי תביעת משמורת ניתן להגיש לבית הדין הרבני, אך גם לבית המשפט לענייני משפחה. להחלטה על המשמורת קיים גם אספקט נוסף – חלוקת רכוש בגירושין הכולל את ההתייחסות לטובת הילד וניסיון להשאירו בשכונה בה הוא גדל ובאזור של בית הספר בו הוא (ואחיו) לומדים. נרחיב מעט יותר על חלוקת רכוש בין בני זוג.

    כיצד נערכת חלוקת רכוש בגירושין?

    במסגרת הליך גירושין, בני הזוג עתידים להכריע בסוגיית המשמורת, מזונות, וכמובן – הגירושין עצמם. אך לא די בכך, שכן גם את הרכוש המשותף שצברו בני הזוג במהלך חייהם המשותפים, יש לחלק ביניהם, במסגרת הליך הגירושין. בני הזוג אשר מקימים תא משפחתי, צוברים בדרך כלל רכוש, כמו: דירת מגורים, רכבים, מוניטין עסקי, קרנות נאמנות או קופות גמל, חסכונות נוספים ומגוון סוגי רכוש שונים. בנוסף, ישנם מקרים שבהם בני הזוג מגיעים למערכת היחסים ולנישואין, כאשר ברשותם רכוש אישי שצברו בעצמם במהלך החיים, שלכאורה אין לו נגיעה לבן או בת הזוג.

    מבחינה משפטית, ענייני חלוקת רכוש בין בני זוג, מוסדרים בחוק הנקרא "חוק יחסי ממון, התשל"ג-1973 (להלן: "חוק יחסי ממון). חוק זה קובע את ברירת המחדל עבור חלוקת רכוש בגירושין. ברירה זו נקראת "הסדר איזון משאבים". כלומר, בהתאם לחוק יחסי ממון, בעת גירושין (או "פקיעת נישואין", כלשון חוק יחסי ממון), כלל נכסיהם של בני הזוג, יאוזן ביניהם באופן שווה. המשמעות היא, שנוטלים את הרכוש המשותף של בני הזוג ומחלקים אותו בצורה שווה. מכאן עולה השאלה: מהו "כלל הרכוש המשותף", אליו מתייחס חוק יחסי ממון?

    התשובה היא כדלקמן: חוק יחסי ממון מגדיר את המונח "כלל הרכוש" בתור כל סוג של רכוש גשמי או רוחני. דהיינו, "כלל נכסי בני הזוג", יכולים לבוא לידי ביטוי בדירת מגורים (או דירות), רכבים פרטיים, פיצויים, חסכונות, מוניטין עסקי, קרן השתלמות ועוד.

    כאמור, הכלל בהתאם לחוק יחסי ממון הוא לאמור: מלוא הרכוש המשותף של בני הזוג יאוזן ביניהם באופן "שווה". אך לכלל האמור קיים גם חריג בחוק יחסי ממון. החריג בא לידי ביטוי בסוגי הנכסים שלא יילקחו בחשבון, במסגרת הסדר איזון המשאבים. אלו סוגי הרכוש, כפי שקבוע בסעיף 5(א) לחוק יחסי ממון : קצבאות זקנה וקצבאות המשולמות כתוצאה מנכות או קצבת אלמנות. חריג נוסף הקבוע בחוק יחסי ממון, באשר לרכוש שלא יילקח בחשבון במסגרת הסדר איזון המשאבים, הוא רכוש אשר קיבל אחד מבני הזוג לפני הנישואין או רכוש שקיבל אחד מבני הזוג במתנה או בירושה, במהלך חיי הנישואין.

    זאת ועוד, חריג נוסף להסדר איזון המשאבים בהתאם לחוק יחסי ממון, מתייחס לסיטואציה שבה בני הזוג הסכימו בכתב על רכוש שלא יאוזן ביניהם. כלומר, בני זוג יכולים לחתום יחדיו על הסכם אשר יקבע חלוקת רכוש שונה בעת גירושין. כלומר, חוק יחסי ממון קובע אומנם ברירת מחדל חוקית, אך מדובר בברירת מחדל שעליה יכולים בני הזוג לחלוק. אגב, אותו "הסכם בכתב" המתואר בחוק יחסי ממון, מכונה בעגה המשפטית (וגם בהתאם לחוק יחסי ממון) בתור "הסכם ממון" אשר לגביו- נרחיב בהמשך.

    חריג אחרון ואף עיקרי, אליו נבקש לייחד מספר מילים, נוגע לעצם תחולתו של "הסדר איזון המשאבים" הקובע למעשה "חלוקת רכוש שווה" בין בני זוג. החריג אליו נבקש להתייחס, הוא חריג אשר קבוע בסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון. סעיף זה קובע כי בית המשפט רשאי, בהתקיימן של נסיבות מיוחדות ולבקשת אחד מבני הזוג, לקבוע כי חלוקת הרכוש המשותף בין בני הזוג לא תיעשה "באופן שווה", אלא באופן אחר כפי שיימצא לנכון בהתאם לנסיבות העניין. עם זאת, היה ובית המשפט מצא כי יש לערוך חלוקה שונה, עליו לשקול בין היתר: את הנכסים העתידיים של בני הזוג (כמו למשל: תגמולי קניין רוחני שיתקבלו בעתיד), ואת כושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג.

    פעמים רבות אנו מגלים כי חלוקת רכוש בגירושין הופכת להיות בעייתית יותר כאשר מדובר בנישואין שניים. פרק ב' בחיים מלווה בניסיון רב יותר ובני הזוג מודעים יותר לזכויותיהם. בנוסף, יתכן ובקשר הקודם היו ילדים שגם להם אנו רוצים לדאוג, לצד הילדים שנוספו בקשר השני.
    בפרק ב' אנו נוטים לוותר פחות ומוכנים להשקיע משאבים גדולים יותר בדיונים בבתי המשפט על העתיד הפיננסי שלנו.  לכן, כדאי להתייעץ עם עורך הדין המלווה אתכם על אילו סעיפים לא כדאי להתפשר ואילו נתונים כדאי להדגיש בבית המשפט הנוגעים לכושר ההשתכרות העתידי שלכם מול הנוכחי. למשל, אם בן הזוג שלכם צעיר מכם ובעוד עשור אתם יוצאים לפנסיה, ההכנסה החודשית שלכם תקטן באופן משמעותי וחשוב שהשופט ייקח זו בחשבון בחלוקת הרכוש.

    סימולציות לחלוקת רכוש בהתאם לחוק יחסי ממון:

    בסעיף הקודם, התייחסנו לברירת המחדל החוקית בחוק יחסי ממון ולחריגים. התייחסנו לעובדה, כי חוק יחסי ממון קובע ברירת מחדל חוקית לגבי חלוקת רכוש בין בני זוג וכן כי במסגרת הסדר איזון המשאבים, כלל הרכוש המשותף יחולק בין בני הזוג, למעט מספר סוגים של רכוש. כעת נמחיש את הוראות הדין האמורות, באמצעות מספר דוגמאות:

    דוגמא 1: לפי חוק יחסי ממון: במקרה שלבן זוג אחד יש שתי דירות לפני הנישואין, לבן הזוג האחר יש דירת מגורים אחת לפני הנישואין וכן לאחד מבני הזוג יש ספר שנכתב על ידו במהלך חיי הנישואין. במקרה כזה, הדירות המצויות בבעלותם של בני הזוג, הן דירות שהיו בבעלותם לפני חיי הנישואין. לכן, בהתאם להסדר איזון המשאבים, דירות אלו לא תילקחנה בחשבון, במסגרת הסדר האיזון. לעומת זאת, הדין שונה לגבי הספר שנכתב במהלך חיי הנישואין. זאת, מכיוון שהתגמולים שיתקבלו מהספר, הם בבחינת "קניין רוחני", המהווה חלק "מכלל נכסי בני הזוג". לכן, התגמולים להם יהיה זכאי בן הזוג, יהוו חלק מהסדר איזון המשאבים.

    דוגמא 2: לפי חוק יחסי ממון: במקרה שבו לשני בני הזוג יש עסק משותף שהקימו יחדיו וכן דירת מגורים משותפת. במקרה כזה, העסק והדירה הם רכוש משותף "קלאסי". לכן, במסגרת הליך גירושין ובהתאם להסדר איזון המשאבים, הדירה והעסק יחולקו באופן שווה, בין אם במכירה ובין אם בהעברה בהתאם לרצונם של בני הזוג (אם וויתרו על הכרעה משפטית).

    דוגמא 3: לפי חוק יחסי ממון: במקרה שבו לבני הזוג יש דירת מגורים, שני רכבים פרטיים ולאחד מבני הזוג יש דירת מגורים שקיבל בירושה. במקרה כזה, דירת המגורים המשותפת של בני הזוג והרכבים הפרטיים, הם רכוש "בר איזון", משום שהוא מהווה נגזרת של "כלל הרכוש המשותף". כך שדירת המגורים תימכר ושוויה יחולק באופן שווה בין בני הזוג. כך גם לגבי הרכבים (למרות שניתן לערוך חלוקה פיזית ולא בהכרח למכור את הרכוש). עם זאת, בהתאם להסדר איזון המשאבים, הדירה שהועברה לבן הזוג בירושה, לא תילקח בחשבון במסגרת הסדר איזון המשאבים.

    דוגמא 4: פרידה בשל בגידה והתחלת קשר חדש. אחד השיקולים הנלקחים בחשבון בזמן חלוקת רכוש בין בני זוג הוא הסיבה לפרידה. בעבר, על פי החלטות בתי הדין הרבניים אישה הייתה מאבדת חלק מזכויותיה לרכוש המשותף לאחר בגידה או התחלת קשר חדש בפסק הדין בו מובאת החלטה על חלוקת רכוש בגירושין. היום, לאור השינויים שחלו בחקיקה שהזכרנו לעיל, לבגידה יהיה חלק פחות משמעותי בחלוקת הרכוש בדיון אך להשלכות הקשר החדש שהחלה תהיה משמעות רבה יותר.
    אם בן הזוג הבוגד עבר להתגורר עם בן זוגו החדש (מחוץ לנישואין) ואינו צריך לשאת בנטל של שכירות נוספת, אלא הוא מתגורר ללא תשלום עם בן הזוג החדש, יתכן ובית המשפט יפסוק סכום כספי גבוה יותר לבן הזוג הנבגד שאינו גר בדירה בחינם. בנוסף, יתכן ותהיה לו זכות לקבל את דירת המגורים בה התגורר עם בן הזוג לפני הגירושין בתמורה לתשלום מחצית מערכה.
    חשוב לציין כי בהקשר זה, אם עדיין יש ילדים קטינים עם משמורן ראשי, בית הדין עשוי לקבוע כי ההורה המשמורן ישאר בדירת המגורים המשותפת וישלם כמחצית מהשכירות או את מחצית שווי הבית להורה השני. אם קיימת דירה נוספת תתבצע חלוקת רכוש בין בני זוג הכוללת גם דירה זו.

    בשולי החלק דנא, נבקש להעיר הערת אזהרה. בחלק הקודם במאמר תיארנו את החריג העיקרי הקבוע בסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, אשר מקנה לבית המשפט את הסמכות לסטות מכלל "החלוקה השווה" כאמור, וזאת בהתקיימן של נסיבות מיוחדות ולבקשת אחד מבני הזוג. כן ציינו שככל שבית המשפט מצא לערוך חלוקה שונה מברירת המחדל הקבועה, עליו ליטול בחשבון נכסים עתידיים שיקבלו אצל בני הזוג, וגם את יכולת ההשתכרות של שניהם. משכך, כל הדוגמאות שהצגנו כוחן יפה, ככל שלא מתגלות נסיבות מיוחדות, אשר לאורן עשוי בית המשפט לסטות מברירת המחדל הקבועה כאמור בחוק יחסי ממון. על כן, יש לקחת את הדוגמאות בעירבון מוגבל.

    מהו הסכם ממון?

    כאמור, על הסדר איזון המשאבים בהתאם לחוק יחסי ממון, אפשר לחלוק באמצעות חתימה על הסכם ממון. כלומר, הסכם ממון הוא הסכם שעליו חותמים בני הזוג, בין אם לפני נישואין ובין אם במהלך הנישואין, שמטרתו להסדיר את משטר הרכוש בין בני הזוג, ב"יום פקודה" (כלומר: בעת גירושין). מבחינה משפטית, מדובר בהסכם מורכב המצריך ידע משפטי, ניסיון ויכולת להבין את רצונם של בני הזוג, כדי לתרגם את אותו רצון להוראה חוזית וחוקית מחייבת. ככלל, אנו ממליצים לחתום על הסכם ממון, שכן הניסיון מלמד כי הסכם זה חוסך מחלוקות משפטיות יקרות וקשות במהלך גירושין וכן מסייע לקיומו של הליך גירושין קל ומהיר יותר. נסביר מה חשוב לדעת על הסכם ממון:

    הסכם ממון הוא לא הסכם "רגיל", שעליו יכולים שני צדדים לחתום ולנהוג בהתאם לכתוב בו. מדובר בהסכם שכדי שיקבל תוקף חוקי, צריך להיות מאושר ע"י ערכאה משפטית. דהיינו, כדי לאשר הסכם ממון, לא די בחתימה בפני עורך דין, אלא יש להגישו לבית המשפט לענייני משפחה ולבקש את אישורו. בית המשפט אשר יבחן את הסכם הממון, בדרך כלל לא יתערב בו, במידה ולא יעלה חשד, שמא בני הזוג אינם מבינים את תוכנו ואת משמעותו. אם מתבצעת חלוקת רכוש בין בני זוג שלא במסגרת הסכם הממון (לדוגמה: רכוש שעדיין לא היה בבעלות בני הזוג בעת החתימה על הסכם הממון) הוא יתבצע בשיטה של איזון המשאבים תוך התחשבות בכתוב בהסכם הממון.

    מהי העלות של עריכת הסכם ממון?

    כתיבה, עריכה והגשת בקשה לאישור הסכם ממון, היא עבודה המצריכה ידע, ניסיון וזמן. ניתן ליהנות מהניסיון והידע הנדרשים להכנה וטיפול בהסכם ממון, רק באמצעות פנייה לעורך דין העוסק בתחום דיני המשפחה. שכר הטרחה הנדרש בגין עריכה והגשה של הסכם ממון, נע בין כמה אלפי שקלים לכמה עשרות אלפי שקלים, כאשר שכר הטרחה נגזר בהתאם לטיב העבודה והזמן שיש להקדיש לה. במידה ומדובר בהסכם ממון מורכב, הכולל מספר גדול של נכסים, אזי שכר הטרחה יהיה גבוה בהתאמה. במידה ומדובר בהסכם ממון קצר שאינו כולל תנאים רבים וגם לא חלוקה והתייחסות לרכוש רב, אזי שכר הטרחה שיידרש, יהיה נמוך יותר.

    האם כדאי לחתום על הסכם ממון?

    לא פעם פונים אלינו לקוחות התוהים, האם כדאי להם לחתום על הסכם ממון. אחת הטענות שנטענות היא, כי להסכם הממון נלווה "אפקט מצנן", הפוגע במערכת היחסים ובאמון השורר בין בני הזוג. נעיר בגילוי לב, כי לא ניתן להפריך את הטענה הזו כלאחר יד, משום שזוהי תחושה שלעתים יש בה ממש. מצד שני, אנו סבורים כי הסכם ממון לא נועד לבנות או לפגוע באמון בין בני הזוג, אלא למנוע מחלוקות עתידיות בין הזוג. לדעתנו, לחתימה על הסכם ממון, יש יתרונות גדולים מחסרונות. היתרון המהותי הוא: היכולת למנוע מחלוקות עתידיות. בנוסף, להסכם ממון יש השפעה ישירה על הוודאות הכלכלית העתידית של בני הזוג. כמו כן, בבחינת יתרון הנלווה לחתימה על הסכם ממון, אנו מונים גם את העובדה, שדווקא הסכם ממון, הוא הסכם שמשקף בגרות ושיקול דעת המאפיין בני זוג אשר חותרים לחתימה על הסכם זה. הוא מסדיר חלוקת רכוש בגירושין או במקרה של פרידה ומאפשר לכל צד לדעת בוודאות כי הצד השני לא התחיל את הקשר על מנת להרוויח דבר מה מכך.

    מבחינת חסרונות: הסכם ממון עשוי להשפיע, כאמור, על האמון השורר בין בני זוג. אך אנו סבורים שזהו חיסרון שאפשר להתגבר עליו בקלות, במידה ומפנימים שהסכם ממון לא נועד ליצור אמון בין בני הזוג, אלא לשקף גישה בריאה ומפוקחת על החיים ועל העתיד.

    האם ניתן לחתום על הסכם ממון ללא ליווי של עורך דין?

    התשובה חיובית, אך אנו לא ממליצים על פעולה כזו. ככלל, אדם יכול לייצג את עצמו בכל תיק משפטי מכל סוג. כך גם לגבי חתימה על הסכם ממון. בני זוג יכולים לנסח בעצמם הסכם ממון ולהגיש בקשה לאישורו. עם זאת, לאדם ללא השכלה משפטית, אין גם יכולת לערוך הסכם ממון אשר ימנע מחלוקות וחיכוכים. כמו בכל תחום בחיים, כאשר אנו זקוקים לייעוץ רפואי או חשבונאי, אנו פונים לבעל מקצוע. גם בעניינים משפטיים, מוטב לסמוך על בעלי מקצוע, כלומר: עורכי דין.

    האם אפשר לבטל הסכם ממון?

    הסכם ממון המאושר ע"י בית המשפט, כמוהו כפסק דין המחייב את הצדדים. מאוד קשה (עד בלתי אפשרי) לבטל פסק דין סופי. כך גם קשה לבטל הסכם ממון, אשר קיבל את אישור בית המשפט. הסיבה לכך היא, שמדובר בהסכם שנבחן ע"י ערכאה שיפוטית. לכן, הסכמים אלו נחשבים כהסכמים שכבר אושרו ונבחנו בעבר.

    עם זאת, היו מקרים שבהם בתי משפט הורו על ביטול הסכמי ממון, אך אלו היו מקרים בודדים. דוגמאות למקרים שבהם בוטלו הסכמי ממון: כאשר בן זוג חתם על הסכם ממון בכפייה, או מבלי שהבין את תוכנו (למשל: הסכם שנכתב בשפה שלא מוכרת לבן או בת הזוג האחר\ת). או: הסכם ממון שנחתם בהטעיה, או כאשר הצד שחתם עליו, לא היה כשיר לחתום עליו, היות ומצבו הנפשי לא אפשר לו להבין את ההשלכות והמשמעות.

    עם זאת, ביטול של הסכם ממון שאושר ע"י בית המשפט, הוא אינו עניין של מה בכך והוא חריג מאוד בנוף המשפטי.

    כיצד מגישים תביעה עבור חלוקת רכוש בין בני זוג?

    כאמור, הסדרת סוגיית חלוקת רכוש בין בני זוג, היא סוגיה שעל בני הזוג להסדיר במהלך הליך הגירושין. תביעת רכוש אפשר להגיש בשתי דרכים:

    הדרך האחת היא תביעה של חלוקת רכוש בין בני זוג הכרוכה עם הליך הגירושין. במקרה כזה, התביעה תוגש לבית הדין הרבני.

    הדרך השניה, היא באמצעות הגשת תביעה לחלוקת רכוש בגירושין, לבית המשפט לענייני משפחה. אנו סבורים כי יש לבחון כל מקרה לגופו, תוך קבלת ייעוץ משפטי. יש מקרים שבהם עדיף, בנסיבות הספציפיות, לקיים הליך גירושין הכולל גם את תביעת הגירושין. מצד שני, יש מקרים שבהם עדיף לבן או בת הזוג לנהל את הליך הרכוש בנפרד, באמצעות תביעה לבית המשפט לענייני משפחה.

    האם כדאי לקיים הליך גישור, בכל הנוגע להסדרת חלוקת הרכוש המשותף?

    הליך גישור הוא הליך "וולונטרי" אליו פונים בני הזוג מרצונם, או באמצעות הפנייה של בית המשפט. הליך גישור אינו הליך "שיפוטי": תפקידו של מגשר הוא כשמו – לגשר בין עמדות הצדדים (או בני זוג), כדי להביאם להסכמה. לעומת זאת, תפקידו של שופט, הוא להכריע בצדקת הטענות של הצדדים, לרבות בני זוג בהליך הנוגע לחלוקת בענייני רכוש. מגשר אינו אמור להכריע בטענות הצדדים (וגם אין לו סמכות לכך). כיום, הליכי גישור הופכים לשכיחים יותר ויותר בנוף המשפטי (בכל התחומים האזרחיים ובמיוחד בתחום דיני המשפחה).

    שימוש בהליך גישור, במסגרת תביעת חלוקת רכוש בין בני זוג, הוא הליך שכיח. להליכי גישור, במיוחד בהליכים מסוג זה, יתרונות רבים: הם אינטימיים יותר, זולים משמעותית לעומת ניהול הליך משפטי. הם גם חסויים ויעילים ומהירים בהרבה מאשר ניהול הליכים משפטיים.

    לכן, אנו סבורים כי הליך גישור הוא הליך חשוב ומבורך. במסגרת ניהול תביעת חלוקת רכוש בגירושין, כדאי לבחון ברצינות את האפשרות לנהל הליך זה. במידה והליך הגישור נכשל, אזי הדלת של בית המשפט תמיד תהיה פתוחה. כאשר מדובר בצדדים בהליך משפטי בין בני זוג לשעבר, כדאי אף יותר, לבחון אופציה חלופית לניהול הליך משפטי.

    חלוקת רכוש בגירושין

    לסיכום:

    חלוקת רכוש בין בני זוג היא אחת הנושאים המהווים סלע של מחלוקת קשה, במהלך הליך גירושין. רכושנו, כאמור, הוא הבסיס לביטחון הכלכלי שלנו. לכן, כאשר מדובר במחלוקת על רכוש, בין בני זוג לשעבר, הרי שלהליכים נלווים גם רגש ויצרים. הדין קובע, כי בני הזוג המצויים בהליך גירושין, ייהנו מחלוקת רכוש שווה, שהרי זו ברירת המחדל החוקית. עם זאת, כפי שפירטנו בהרחבה במאמר, סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון מקנה לבית המשפט גם את הסמכות לסטות מכלל "החלוקה השווה", בהתקיימן של נסיבות מיוחדות בעת חלוקת רכוש בגירושין. יתרה מכך, בני זוג יכולים גם לערער על אותה ברירת מחדל הקבועה בחוק יחסי ממון, באמצעות חתימה על הסכם ממון.

    במסגרת תביעת רכוש, בני הזוג יכולים (ולעתים אף מומלץ להם), לנסות לפתור את הסכסוך באמצעות הליך גישור. נבקש לסיים את המאמר בהמלצה חמה והיא: תמיד להיעזר בשירותיו של עורך דין בתחום דיני המשפחה. ענייני חלוקת רכוש בין בני זוג הם עניינים מורכבים מבחינה משפטית. לכן, חשוב להיות מלווה במומחה בדין ובתחום.

    התייעצו עם צוות עורכי דין ותיקים ומנוסים בתחום!

    לשיחת ייעוץ ראשונית השאירו פרטים
    ונחזור אליכם בהקדם

      תחומי עיסוק נוספים:

      ניתן להגיע לפגישת ייעוץ שבה נבחן את המצב הקיים,
      תקבל/י תשובות והסברים לכל השאלות שלך ופתרון או המלצה מה כדאי לעשות.

      לייעוץ ראשוני התקשר/י  עכשיו: 077-3487178

      או מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.

        צור קשר דילוג לתוכן