חלוקת מזונות – במקרה של ריבוי ילדים

מה פסק בית המשפט?

סיפור שהיה ונדון בבית המשפט, כך היה – בעל ואישה, המצויים בהליכי גירושין, או אם נרצה – הליכי גירושין קשים (הוצאו צווי הרחקה הדדיים), אשר יש להם חמישה ילדים. האם עתרה לתשלום דמי מזונות מורחבים, לאור מספר הילדים וזמני השהות. מצד שני, האב טען כי זמני השהייה של הילדים אצלו, הם נרחבים מאוד, ובהתחשב בפסיקת בית המשפט העליון, הרי שיש לראות במשמורת שלו בתור משמורת משותפת, מכוחה הוא זכאי להפחתה משמעותית של דמי המזונות החודשיים. המקרה התגלגל לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, במסגרת תיק תמ"ש 38796-06-16 פלונית ואח' נ' פלוני (להלן: "פסק הדין"). כיצד הכריע בית המשפט? על כך, במאמר שלהלן.

נעיר כי אין במאמר שלפניכם/ן כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי, אלא עסקינן אך במאמר כללי.

קצת על מזונות ילדים:

הדין הוא כי אב חייב במזונות ילדיו, כאשר ישנה הפרדה בין מזונות מדין חובה, שכוללים את המזונות הבסיסיים (דהיינו – את העלויות הבסיסיות הנדרשות לגידול הילד), לבין מזונות מדין צדקה, שכוללים הוצאות נלוות, אך לא בסיסיות. לרוב, מזונות שמשולמים לילדים עד גיל 6 – כל כולם מזונות מדין חובה. לאחר גיל 6, ישנם מזונות מדין חובה, וכמובן מזונות מדין צדקה. במזונות מדין חובה, אב חייב באופן מוחלט. מזונות מדין צדקה, כבר משולמים בהתאם ליכולת ההכנסה של האב ושל ההורים.

כיום, בשל פסיקה של בית המשפט העליון, כאשר מדובר במשמורת משותפת, דהיינו – משמורת שבמסגרתה זמני השהיה של הילדים מתחלקים באופן שווה בין ההורים, ניתן להפחית את שווי המזונות, ובלבד שאין פערי שכר משמעותיים בין ההורים.

מן הכלל אל הפרט:

פסק הדין, עוסק כאמור בתביעה למזונות ילדים שהוגשה על ידי האם, לטובת חמשת ילדיה. ככלל, שיעור המזונות המינימלי, לפי הפסיקה של בתי המשפט לענייני משפחה וכן בגיבוי בית המשפט העליון, עומד על 1,600 ₪ בחודש, לפחות. אלו המזונות המינימליים.

בית המשפט עסק בשאלת המשמורת, שכן שני ההורים חלוקים באשר למשך זמני השהיה של ילדי ההורים, שהרי למשך זמן השהיה, יש השלכה עצומה על שיעור המזונות. כך יפים דבריו של בית המשפט בתיק זה: "בבואי לקבוע את מזונותיהם של חמשת הקטינים אשר בפניי, בודקת אני את התא המשפחתי הספציפי ובוחנת את מכלול הנסיבות הפרטניות של המשפחה, וזאת על-מנת לחלק את הנטל באופן שיאזן בין ההורים. מלאכת האיזונים מתבצעת כאשר עקרון על מנחה אותה והוא, טובת הקטינים ורווחתם. מעקרון על זה, נגזרים עקרונות משנה כמו דאגה לרווחת ההורים אשר נושאים בעול פרנסת וגידול הקטינים, איזון בין היכולות לבין הדרישות, ומניעה, ככל האפשר, של יצירת "בית עני" ו"בית עשיר", וכן הלאה".

זאת ועוד, בית המשפט מצא כי זמני השהות של הילדים אצל אמם, משמעותיים יותר מאשר הלינה אצל האב, וזאת בהתאם לגרסת האם. כך פסק: "נוכח הפער הגדול בין זמני השהות של האב עם הקטינים, לבין זמני השהות של האם עם הקטינים, מאליו ברור כי האם, שהינה המשמורנית בפועל, (תביעת המשמורת נדונה בבית הדין הרבני והצדדים לא הביאו בפני בית המשפט כי ניתן פסק דין סופי בעניין המשמורת), משמשת כהורה האחראי לכל צורכי הקטינים. תוצאה נוספת מתבקשת אל נוכח נסיבות אלה היא, כי אין להבחין בין הוצאות תלויי השהות לבין ההוצאות שאינן תלויי שהות ולכל היותר יש להתחשב בהוצאות תלויי השהות בנוגע לשני לילות מתוך 14 ימים עבור ארבעה קטינים מתוך החמישה".

בית המשפט מצא כי יש לאזן גם את המזונות, לאור האחריות של האב וזמני השהיה אצלו. בית המשפט מצא כי עיקר הנטל מוטל על האם, בנסיבות התיק. כך יפים הדברים: "שגרת יומם של חמישה קטינים הינה מורכבת, דינמית ומשתנה בכל יום מחדש. כאשר הורה אחת מגדלת אותם באופן בלעדי 86% מהזמן, הרי שבמסגרת השיקולים שעל בית המשפט לשקול קיימים שיקולים שלא ניתן לחשב אותם, כמו ההתגייסות שנדרשת מאם המגדלת חמישה קטינים באופן כמעט בלעדי, היערכות הגובה ממנה מחירים שלא ניתן לאמוד. […] בסופו של יום, גם כשהקטינים שוהים 14% מהזמן אצל אביהם, האם משמשת כהורה המארגן, או "מפקדת" ההערכות היומיומית הנדרשת לניהול חייהם של חמישה קטינים אחראית עליהם 100% מהזמן, גם בזמן בו הם שוהים אצל האב. לצורך החידוד אוסיף כי אין מדובר ב"גזברית" בלבד".

לבסוף, פסק בית המשפט כי יש לחייב את האב במזונות נמוכים יותר, שכן גם הוא משמש בתור אב משמורן, יחסית, כאשר 4 מילדיו שוהים גם אצלו, פרק זמן ניכר מהחודש. לכן, קבע כי בעבור ילדיו שגילם נמוך מגיל 6, ישלם האב סכום של 1,200 ₪ בחודש. באשר לילדיו שמעל גיל 6, ישלם האב סכום של 960 ₪ בחודש.