הסכם ממון בין ידועים בציבור

כדי לעמוד על ההבדלים בין ידועים בציבור לזוגות נשואים יש להבין תחילה את הדרך שבה בית המשפט מתייחס לזוג נשוי. רכושו של זוג נשוי שמחליט להתגרש (ולא חתם על הסכם ממון לפני או אחרי הגירושין), יחולק על פי השנה שבה נישאו בני הזוג.

אם הזוג נישא לפני שנת 1974, הרכוש יחולק על פי עיקרון "חזקת השיתוף". עקרון זה מאפשר חלוקה שווה, 50% לכל בן זוג, של כל הרכוש המשותף שצברו במהלך חייהם יחד. גם אם הרכוש נרשם רק על שם אחד מבני הזוג, הוא עדיין יצטרך להתחלק בו במקרה של פרידה. קיימים סייגים במקרה שרכוש זה התקבל בירושה או ניתן כמתנה, ובמקרים מסוימים יתכן ונכס שבן זוג אחד ירש לא יחולק. חזקת השיתוף לא תחייב חלוקה של רכוש שרכש אחד מבני הזוג לפני שנישא לשני.

אם הזוג נישא לאחר 1.1.74, חלוקת הרכוש תתבצע על פי עיקרון "איזון המשאבים". עיקרון זה קובע כי בעת פקיעת הנישואין, רק לאחר הגירושין, שווי הרכוש שיש בידי כל אחד מבני הזוג יחושב והסכום יחולק שווה בשווה. אם יסתבר כי לאחד מבני הזוג נכסים בערך גבוה יותר, הוא יצטרך לפצות את בן הזוג השני באמצעות תשלום כספי, חלוקת אחוזים או ויתור על נכס.

כאשר מדובר בזוגות החיים במשותף אך לא נישאו, העיקרון על פיו יפעל בית המשפט יהיה על פי עקרון "חזקת השיתוף", גם אם החלו בחיים משותפים לאחר שנת 1974, למעט אם יש ברשותם הסכם ממון בין ידועים בציבור.