חלוקת רכוש בין בני זוג בהליך גירושין ואיזון משאבים

עומדים להתגרש בקרוב? לצד ההחלטה על משמורת הילדים וגובה המזונות, הסכם הגירושין שלכם יכלול גם את הדרך בה יחולקו הנכסים והכספים המשותפים שצברתם. חלוקת רכוש בין בני זוג אינה פשוטה, במיוחד כאשר כל אחד מכם השקיע סכום שונה בעת רכישת נכסים או צבירת ממון. עם זאת, בית המשפט מתייחס כיום לזוגות שנישאו משנת 1974 בצורה שונה מזוגות שנישאו קודם לכן ופועל על פי עקרון המכונה איזון משאבים. במאמר זה נבין לעומק כיצד מתבצעת חלוקת הרכוש, איך ניתן לאזן משאבים בצורה הוגנת? ומה תפקידו של עורך הדין שלכם בתהליך?

מהו עקרון איזון משאבים?

לאורך שנות הנישואין שני בני הזוג צוברים רכוש לרבות: כספים, חסכונות, זכויות פנסיוניות, קופות גמל, קרנות השתלמות, נכסי מקרקעין, רכבים ורכוש נוסף. בנוסף, מקום העבודה מפריש סכום מסוים לפנסיה של כל אחד מבני הזוג וגם מנכה ממשכורתם אחוז מהמשכורת לשימוש עתידי כאשר יפרשו לגמלאות. כאשר בני הזוג נפרדים בית המשפט קובע חלוקה משותפת של הרכוש שווה בשווה על פי עקרון של איזון משאבים. כלומר, אם בעת הגירושין חלק גדול יותר ממחצית הרכוש נמצא בידי אחד מבני הזוג הוא יפצה את בן הזוג השני באמצעות תשלום או מענק של חלק מרכושו.כאשר מדובר ברכוש שניתן לאמוד כמו – חיסכון, כספים בחשבון עובר ושב או דירה שניתן להעריך באמצעות שמאי, חלוקת הרכוש תהא פחות מורכבת. אך מה ניתן לעשות במקרה שקיים רכוש שאינו פיזי כמו ניסיון תעסוקתי, מוניטין שצבר עסק או יכולת השתכרות? נדון בכך בקצרה."אני הייתי עקרת בית בעוד הוא עבד כל השנים"מקרה נפוץ שמגיע לכותלי בית המשפט לענייני משפחה הוא חלוקת רכוש בין שני בני זוג שאחד מהם עבד לאורך כל תקופת הנישואין בעוד האחר טיפל במטלות הבית וכן בילדים הקטנים. למרות שהיום זוגות רבים עובדים, במקרה שאחד מהם הצליח בצורה משמעותית בקריירה והמשפחה אינה זקוקה למשכורת שניה, יתכן ובני הזוג בחרו לוותר על שירותי שמרטף ובן הזוג השני נשאר בבית או שבן הזוג השני הסתפק בעבודה בהיקף של חצי משרה.במסגרת עקרון איזון משאבים, כאשר זוג בסיטואציה כזו מתגרש, בית המשפט אינו מחלק את הכספים והרכוש שנצברו רק לבן הזוג שעבד. חלוקת הרכוש היא שווה אך לעתים האישה עשויה לקבל אפילו יותר ממחצית הרכוש. מדוע?בתיק גירושין שנדון בבית הדין הרבני בירושלים[1], טענה האישה כי הבעל שעבד כשכיר במקצועו צבר מוניטין וכן כושר השתכרות גבוה יותר משום שיכל להקדיש זמן רב לעבודתו. היא, לעומת זאת, בעלת כושר השתכרות נמוך יותר משום שבשנים בהם הייתה עקרת בית לא עבדה ולא צברה ניסיון תעסוקתי.היות ובני הזוג נישאו בשנת 2015 חל עקרון איזון המשאבים עליהם. עם זאת, משום שהבעל עבד בעיסוק ייחודי וצבר מוניטין, הפסיקה הייתה (בחלקה) לטובת האישה בהתבסס על פסק דין קודם בחיפה, בו צוין:"כושר השתכרות" פירושו, הפוטנציאל האישי של בן הזוג, שמורכב ממספר משתנים והם: כישרונותיו המולדים, כישרונות נרכשים, המאמץ שהשקיע בלימודי ההשכלה וכן ברכישת המקצוע שבו הוא בחר ועוד מרכיבים. בהצטרף כל המרכיבים הללו ביחד הם מייצרים את "ההון האנושי" שנצבר בו, שהוא המוניטין האישי שבסופו מניב את נכסי הקריירה.החוק נותן לביה"ד יכולת שיפוט [שיקול דעת] להחליט האם להשאיר את נכסי הקריירה מה שמכונה במונחים המשפטיים מוניטין אישי כנכס אינדיבידואלי, או להפכו לנכס [קולקטיבי] משותף לשני בני הזוג. אולם, עסק שקיבל מוניטין מהותו שונה בזיקה לחוק. ולכן הוא אינו נכלל בסעיף 8(2) ואינו נתון לשיקול דעתו של ביה"ד האם להשאירו באיזון נכסי בני הזוג או להוציאו. במקרה זה בית המשפט פסק לטובתה של האישה משתי סיבות. עלייה משמעותית בכושר השתכרותו של הבעל על חשבון הזמן הרב שהוקדש בטיפוח הבית. לו נאלצה לשלם את כל תשלומי הבית בעצמה לא הייתה מסוגלת לעשות כן.

נכסים שאינם מחולקים במסגרת איזון משאבים

כאשר מתבצעת חלוקת רכוש בין בני זוג יש נכסים מסוימים שבכל זאת שייכים לכל אחד מבני הזוג ולא יכללו בשקלול הערך הכולל של הנכסים למטרת איזון משאבים. נכסים אלה יכולים להיות מתנה או ירושה שקבל אחד מבני הזוג ממשפחתו או מחבר קרוב. נכסים ששני הצדדים הסכימו ביניהם שיהיו שייכים רק לאחד מהם (כמו מכונית מרצדס שאחד מבני הזוג בחר לרכוש לעצמו), גמלה מהביטוח הלאומי, פיצוי כספי שהתקבל מביטוח בשל נזק גוף ולפעמים גם רכוש שצבר אחד מבני הזוג לפני הנישואין.למרות האמור, לעתים בית הדין עשוי לקבוע כי נכס מסוים שהוסכם על ידי בני הזוג שלא יחולק עדיין שייך בחלקו לבן הזוג השני משום שהוא השקיע בו כספים. למשל – דירה שקבל בן הזוג האחד מהוריו אך בן הזוג השני השקיע ממון בשיפוצה. יתכן ובית המשפט ידרוש לחלק את הנכס בין בני הזוג או להחזיר לבן הזוג שהשקיע בשיפוץ את הסכום שהושקע.

איך אפשר למנוע איבוד רכוש שצברתם במשך השנים?

לאחר שסקרנו את נושא חלוקת הרכוש במסגרת איזון משאבים נשאלת השאלה- האם בכל מקרה בו בני זוג נישאים בעל הרכוש הרב יותר עשוי להפסיד חלק מממונו? למרבה המזל החוק מתחשב בהסדר חוזי שנחתם בדרך כלל לפני הנישואין – הסכם ממון טרום הנישואין. בהסכם זה ניתן לנסח בצורה ברורה איזה חלק מהרכוש היה שייך לבן הזוג האחד ולא הייתה לו כוונה להתחלק בו עם בת זוגו.

חלוקת רכוש בין בני זוג: מה הדין במקרה בו הנכס אינו רשום על שם אחד מבני הזוג?

תופעה נפוצה נוספת לפני גירושין היא ניסיון "להעלים" נכסים באמצעות רישום בעלות כוזב על שם חבר או בן משפחה של אחד מבני הזוג. מקרה זה עשוי להיחשב כניסיון "להעלמת רכוש" אותו בית המשפט רואה בחומרה. הוא עשוי לבטל את העברת הבעלות הכוזבת או לחייב את בני הזוג למכור את אותו הנכס ולחלק את הכספים ביניהם במסגרת עקרון איזון משאבים.

איזון משאבים: חלוקת רכוש מעבר לים

בעוד רכוש בתוך מדינת ישראל קל לאתר, רכוש הנמצא מעבר לים עשוי להיות קשה לאיתור. במיוחד, כאשר הרכוש נרכש על ידי חברה שהוקמה על ידי אחד מבני הזוג. במקרה כזה, משרדנו נעזר בשירותיהם של משרדי חקירות מנוסים ביותר המסוגלים לאתר נכסים וכספים בארץ ובעולם ובכך לוודא כי אכן כל הרכוש שנמצא יחולק באופן הוגן על פי עקרון איזון משאבים.לסיכום, בתקופה שלפני הגירושין ייתכן כי שני בני הזוג יעשו פעולות על מנת להגן על האינטרס האישי/רכושי שלהם. כל אחד מעוניין לשמור לעצמו את מרבית הכספים והנכסים שהיו בעבר משותפים לשניהם. כאשר מתחילים את תהליך הגירושין מומלץ להיעזר בעו"ד גירושין מומחה המסוגל להזהירכם מפני הדרכים הנפוצות להעלמת רכוש ולוודא כי בתום התהליך תוכלו לקבל את המגיע לכם.[1] 996792-4 בית דין רבני גדול ירושלים פלונית נ' פלוני