משמורת ילדים – מה קורה כאשר ניתנת החלטה ספציפית הנוגעת לתחום מסוים, בשונה מהחלטת המשמורת?

רמ"ש 46063-07-18 פלונית נ' פלוני

משמורת ילדים הינה החלטה המתקבלת לאחר פירוד ההורים, וזאת במטרה להסדיר את אופן גידול הילדים בצורה שלא תפגע בהתפתחותם התקינה. בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, יפעלו כדי להבטיח את טובת הילד, שהוא עקרון העל בהחלטות המתקבלות בעניינם של ילדים. ככלל, המשמורת הניתנת להורה המשמורן, מקנה לו את הסמכות לקבל החלטות שבשגרה לגבי טיפול בילד, אך מה קורה כאשר ניתנת החלטה ספציפית הנוגעת לתחום מסוים, בשונה מהחלטת המשמורת?

על כך – במאמר זה, שבו פסקי הדין דנים בהחלטה בדבר מוסדות חינוך הנמצאים בקרבת האב, למרות שהאם הינה ההורה המשמורנית, דבר שמייתר את יכולתה להיות משמורנית. על כך – במאמר שלהלן, וזאת בהסתמך בפסק הדין של כבוד השופט חננאל שרעבי בבית משפט המחוזי בחיפה.

עובדות המקרה:

במסגרת הליך שנוהל בבית משפט המחוזי בחיפה, רמ"ש 46063-07-18 פלוני נ' פלונית, בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות, במסגרתה נעתר בית משפט קמא לבקשת האב לרשום את הקטין למסגרת חינוכית בעיר מגוריו של האב, וזאת בשונה מהקבוע במשמורת ילדים.

הצדדים הינם בני זוג לשעבר, להם ילדים משותפים. זאת ועוד, בהליך הגירושין נקבע כי האם תהיה האם המשמורנית ולה תהיה משמורת בלעדית, כאשר לאב ייקבעו זמני שהות. עם זאת, לאחר תקופה, הגיש האב תביעה להעברת משמורת הקטינים לידיו. תביעה זו נבדקה על ידי גורמי מקצוע, לרבות עובדת סוציאלית, אשר הגישה תסקיר, לפיו מומלץ שהמשמורת תישאר אצל האם, וכך היה.

האב לא ויתר והגיש בקשה ליישוב סכסוך, בגין בקשתו לרשום את הקטין למסגרת חינוכית בעיר מגוריו. בקשה זו, באופן תמוה אושרה על ידי בית המשפט קמא, דבר שפירושו מעבר הקטין למגורים עם אביו, בעקבות המסגרת החינוכית אליה צוות.

לטענותיה של האם, טעה בית המשפט קמא בהחלטתו, כאשר הכריע ללא דיון, על העברת המשמורת מהאם לאב, העברת מקום מגוריו וכן שינוי המסגרת החינוכית. כל אלה – מבלי לקבל אף חוות דעת מקצועית באשר למצבו של הילד ובכלל. עוד הוסיפה האם, כי מדובר בהחלטה פזיזה, שלפניה מתבקש לקחת בחשבון את חוות דעתם של גורמי הרווחה. אלו לא התערבו כלל בהחלטה ולא נשאלו לגביה.

האב מנגד טען, כי ההחלטה עצמה אינה פוגעת במשמורת, אלא רק במסגרת החינוכית (כאמור, מקום המשמורת ומקום המסגרת החינוכית, אינם באותה עיר). הוא מוסיף כי האם לא פעלה להשבת בנה במשך 3 חודשים, בהם שהה אצלו. כמו כן, לטענתו, יחסיהם עלו על שרטון והיא הפעילה כנגד הקטין סנקציות חמורות, השפילה אותו והחמירה את מצב יחסיהם. בסופו של דבר, האב טוען כי הוא מתכוון להגיש תביעה למשמורת בעניין שני הקטינים, וכן לעתור למינוי מומחים, בהתחשב במצב הרגשי של הקטינים.

נימוקיו של בית המשפט:

ראשית, בית המשפט מורה על ביטול ההחלטה שנתנה בבית המשפט קמא וקובע קיום של דיון דחוף בבקשה, בזמן הפגרה. לדברי השופט, החלטת בית המשפט קמא לא נומקה בצורה מעמיקה המסבירה את קבלת ההחלטה. להלן, דבריו של השופט: "בהחלטתו, התעלם בימ"ש קמא מפס"ד המשמורת ומהעובדה כי משמורת הקטין נתונה בידי המבקשת ו"הכשיר" למעשה בהחלטתו את מעבר משמורת הקטין אל המשיב, חרף התנגדות המבקשת, ללא קיום דיון כהלכה בנושא ומבלי שנימק את החלטתו, וממילא לא הצדיק את סטייתו מהמלצות גורמי המקצוע בתיק ידוע כי על בימ"ש לענייני משפחה לפסוק בענייני משמורת וזמני שהות בהתאם לחוות דעת המקצועיות שהונחו בפניו (בהיעדר נסיבות מיוחדות, אשר לא נמצאו בעניינו ואף לא נטען כך). לאור כל אלו, מבוטלת כאמור החלטת בית המשפט קמא, בדבר צו לרישום הקטין לבית ספר בעיר מגורי האב. יתרה מכך, נפסק על ידי בית המשפט המחוזי, במסגרת ההחלטה, כי עתה, בית המשפט קמא ידון ללא דיחוי, במעמד הצדדים, בבקשת האב לשינוי מסגרת לימודי הקטין, ללא שינוי מעמד האם כמשמורנית וכן נדרשת חוות דעת מקצועית.

סיכום:

כאשר מדובר במשמורת ילדים, בית המשפט יקבל החלטות התואמות את טובת הילד. ההחלטות המתקבלות בדבר משמורת אינן חלוטות, וניתן להגיש בקשות הנוגעות למשמורת או צווים נגזרים, בהתאם לנסיבות משתנות, של ההורים או של הילדים עצמם. בעיסוק במשמורת ילדים והבנת המשתמע, יש להיעזר בעורך דין לענייני משפחה.