כתובה
התייעצו עם צוות עורכי דין ותיקים ומנוסים בתחום!
לשיחת ייעוץ ראשונית השאירו פרטים
ונחזור אליכם בהקדם
במדינת ישראל, נישואין וגירושין נערכים לפי הדין הדתי–אישי. כלומר: כאשר מדובר בנישואין בין יהודים, הם ייערכו לפי הדין העברי–דתי. עם זאת, הליך הגירושין כולל לא רק את הליך הגירושין, אלא גם עניינים הנוגעים לחלוקת הרכוש המשותף של בני הזוג וכן ענייני משמורת ילדים, מזונות ילדים ולעיתים גם מזונות אישה. עד כאן, מדובר בהליכים השכיחים ביותר בענייני גירושין ונישואין. עם זאת, הליך גירושין כולל לעיתים, גם הליכים שכיחים פחות, כמו תביעת הכתובה.
במאמר שלהלן, נעסוק בדין הרלוונטי לכתובה, נסביר מהי כתובה, מה צריך לדעת על כתובה וכן האם לכתובה קיים תוקף משפטי. כבר בשלב זה, נעיר כי כתובה היא למעשה הסכם בין בעל ואישה, אשר נחתם בעת הנישואין, אשר במסגרתו מתחייב הבעל לפצות את האישה בסכום כספי מסוים, במקרה של גירושין. אך מה הדין במקרה שבו אדם כותב בכתובה סכום גבוה מאוד, אך מתגרש 10 שנים לאחר מכן? האם הבעל יהיה מחויב בסכום הכתובה? גם על שאלה זו, שבוודאי מעסיקה לא מעט גברים שנמצאים בהליך גירושין, נשיב במאמר שלהלן.
במאמר שלפניכם נציג גם הסבר קצר לשאלה, מהו הליך גירושין. בהתאמה, נציג סקירה על הליך הגירושין ועל ההליכים הנכללים בו וכל אלו על מנת להסביר את הבסיס לכתובה ולדין הרלוונטי לכתובה.
נבקש רק להעיר לפני שנתחיל, כי המאמר שלהלן הוא כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך אפשר לפנות למשרדנו.
כמה מילים על דיני נישואין וגירושין במדינת ישראל
ענייני גירושין ונישואין, מוסדרים במדינת ישראל בהתאם לדין הדתי–אישי שחל על בני הזוג. עוד לפני הקמת המדינה, חוקק בארץ על ידי המחוקק המנדטורי, חוק שנקרא "דבר המלך במועצתו". חוק זה הקנה לכל העדות הדתיות במדינת ישראל, סמכות שיפוט בלעדית בכל הנוגע לענייני נישואין וגירושין. עם זאת, לאחר הקמת המדינה, חוקק בארץ חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953 (להלן: "חוק שיפוט בתי הדין הרבניים").
מצד אחד, דבר המלך במועצתו עדיין חל בכל הנוגע לשאר בני הדתות האחרות במדינת ישראל, כגון – מוסלמים, נוצרים ודרוזים. מצד שני, באשר ליהודים, חוק שיפוט בתי הדין הרבניים החליף את הוראות דבר המלך במועצתו. כיום, קובע חוק שיפוט בתי הדין הרבניים, כי נישואין וגירושין בין יהודים – ייערכו לפי דין "תורה". כלומר, סמכות השיפוט הבלעדית בענייני גירושין ונישואין, שמורה רק לבית הדין הרבני ולא לשום ערכאה שיפוטית אחרת.
המשמעות של הכפפת הדין הדתי–אישי על נישואין וגירושין, היא כי בני זוג המבקשים להתגרש במדינת ישראל, יצטרכו לעשות כן באמצעות הגשת תביעה לגירושין בבית הדין הרבני. במסגרת הגשת תביעת גירושין, יש לשאת באגרה וכן לצרף את תעודת הנישואין והחשוב מכך – יש לכלול בכתב התביעה לגירושין את מלוא העובדות הרלוונטיות אשר יש בהן כדי להקים עילת תביעה למבקש הגירושין.
עילות הגירושין אינן קבועות בחקיקת הכנסת, אלא מדובר בעילות הגירושין הקבועות בדין הדתי–עברי. כמה מעילות הגירושין המוכרות: בגידה, כלומר, סיטואציה שבה אישה נשואה מקיימת יחסי מין עם גבר אחר. עילת גירושין נוספת היא אלימות על ידי האישה או על ידי הגבר. יתרה מכך, גם אי סיפוק מיני, מהווה עילת גירושין לפי הדין הדתי–עברי. במידה והוכחה עילת גירושין בפני בית הדין הרבני, הרי שהאחרון עשוי להורות על מתן גט, או במילים אחרות – סידור גט.
עם זאת, ניהול תביעת גירושין בבית הדין הרבני, אינו עניין של מה בכך. מדובר בניהול תביעה משפטית לכל דבר ועניין. בני הזוג יעידו ויציגו ראיות, שתכליתן להוכיח את צדקת הנטען/ת. נעיר כי תביעת גירושין נדונה בפני הרכב של שלושה דיינים בבית הדין הרבני.
תביעת גירושין יכולה גם להתנהל בדרך אחרת והיא בהסכמה. במילים אחרות, בני זוג יכולים לערוך ביניהם או בסיוע של עו"ד גירושין, הסכם גירושין. במידה ובין בני הזוג נחתם הסכם גירושין, עליהם להגישו לבית הדין הרבני, באמצעות הגשת תביעה הנקראת "תביעה לאישור הסכם גירושין". במידה ומדובר בגירושין בהסכמה, הרי שגם ההליך יהיה קל בהרבה מאשר ניהול של תביעת גירושין מן ההתחלה ועד הסוף.
נעיר, כי תביעת גירושין בבית הדין הרבני, אינה הנושא היחידי שבני הזוג יצטרכו להסדיר במסגרת הליך הגירושין, כפי שנסביר בחלק הבא.
נושאים הנוגעים להליך הגירושין
גירושין בבית הדין הרבני, אומנם מביאים לפרידה פורמאלית בין בני הזוג. עם זאת, לבני הזוג יש רכוש משותף וכן ילדים משותפים שנזקקים למזונות ילדים. שלושת הנושאים הללו, הם נושאים שקשורים בטבורו של הליך הגירושין, שכן גם את סוגיות המשמורת, מזונות ורכוש, בני הזוג צריכים להסדיר, כדי להיפרד באופן מוחלט. על כן, בחלק הבא נציג סקירה קצרה הנוגעת לנושאים הללו.
מזונות ילדים –
בישראל, האב חייב במזונות ילדיו מכוח הדין הדתי–עברי. כלומר, לפי ההלכה היהודית, האב חייב במזונות ילדיו מדין חובה ומדין צדקה. במזונות מדין חובה חייב האב בחובה מוחלטת, בנפרד מיכולתו הכלכלית. מזונות מדין חובה, כוללים את כל ההוצאות הבסיסיות הנדרשות לגידול הילד, כאשר עד הגעת ילדיו של האב לגיל 6, כל ההוצאות הנדרשות מוגדרות כהוצאות בסיסיות, שבגינן חייב האב במזונות מדין חובה.
מנגד, לאחר שהילדים עוברים את גיל 6, חייב האב במזונות מדין צדקה. כלומר – בכל הנוגע להוצאות הלא בסיסיות (למשל – חוגים, בילויים וכו'), חייב האב בהתאם ליכולת הכנסתו, כאשר במסגרת פסיקת המזונות, לוקחים בחשבון גם את הכנסתה של האם ואת שיעור המשמורת. במקביל, האב חייב עדיין במזונות מדין חובה באשר להוצאות הבסיסיות הנדרשות. נעיר כי ענייני מזונות הם חלק בלתי נפרד במהלך הליך גירושין, שכן במידה ולהורים יש ילדים משותפים, אזי עליהם להסדיר את סוגיית המזונות. עוד נעיר, כי ענייני מזונות נדונים הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית הדין הרבני, הואיל ולשתי הערכאות יש סמכות שיפוט מקבילה בנושא זה.
משמורת ילדים –
במידה ולבני הזוג יש ילדים משותפים, הרי שהפעולה המהותית ביותר שעליהם לעשות, היא להסדיר את סוגיית משמרות הילדים. כלומר, עליהם להכריע מי ישמש בתור הורה משמורן בלעדי, אשר עליו תוטל האחריות לגידול השוטף של הילדים. במקביל, יהיה עליהם להכריע כיצד ייערכו הסדרי הראיה שמהם ייהנה ההורה השני, הלא משמורן. הסדרי ראיה הם זמנים קבועים במהלך שבוע מסוים, שבמסגרתם ההורה הלא משמורן ייהנה עם ילדיו ובהתאמה גם ידאג לטיפול השוטף בהם. אגב, משמורת ילדים לא בהכרח חייבת להיות במובן של משמורת בלעדית לצד אחד והסדרי ראיה להורה אחר, אלא יכולה גם להיות משמורת משותפת. כלומר – משמורת שווה בין ההורים מבחינת הזמנים וגם מבחינת נטל המזונות – במידה ומדובר במזונות מדין צדקה.
כך או אחרת, בענייני משמורת ילדים, אשר ככלל, נדונים בבית המשפט לענייני משפחה, בית המשפט יפסוק בהתאם לעיקרון–על, הנקרא עיקרון טובת הילד. כלומר, טובת הילד היא זו אשר תנחה את בית המשפט באשר לפסיקת הסדרי המשמורת.
חלוקת רכוש בין בני זוג –
נושא נוסף וחשוב שאותו בני זוג שנמצאים בהליך גירושין צריכים להסדיר, הוא סוגיית הרכוש המשותף. במהלך חיי הנישואין, בני זוג צוברים רכוש משותף, החל מדירת מגורים ועד לרכבים המשמשים את בני הזוג ועוד. לכן, בעת גירושין עולה השאלה – כיצד יחולק הרכוש המשותף של בני הזוג.
התשובה קבועה בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג–1973, אשר קובע כי בעת גירושין, הרכוש המשותף של בני הזוג יחולק ביניהם באופן שווה. עם זאת, במסגרת המונח "רכוש משותף", לא כוללים סוגי רכוש מסוימים – קצבת זקנה, נכות, אלמנות וכן רכוש שקיבל אחד מבני הזוג במתנה או לפני הנישואין.
בני זוג יכולים לחרוג מברירת המחדל הקובעת כי תיערך חלוקת רכוש משותף וזאת באמצעות עריכת הסכם ממון. במסגרת הסכם ממון, בני הזוג יכולים לקבוע חלוקת רכוש שונה. עם זאת, חשוב להדגיש כי הסכם ממון, הוא הסכם שיש לאשר בפני בית המשפט לענייני משפחה, או בפני נוטריון, במידה והוא נחתם בין בני זוג שלא נישאו.
מהי כתובה?
עד כה הצגנו לך, הקורא, בסיס על הליך הגירושין במדינת ישראל, כדי להגיע לשלב הבא, שהוא – "הדין הרלוונטי לכתובה". כתובה היא חלק בלתי נפרד מהליך הגירושין. כתובה, היא עילת תביעה נפרדת, מכוח דיני הנישואין והגירושין. לכן, על מנת להבין מהי כתובה ואת ההקשר של הכתובה, יש להבין את הליך הגירושין ובפרט את הדין הרלוונטי לנישואין וגירושין במדינת ישראל, לרבות – סמכויות בית הדין הרבני לעסוק בתחום זה.
את המונח כתובה, אפשר לתאר במספר דרכים. אפשר לכנות את הכתובה בתור שטר קניין. מנגד, אפשר לכנות את הכתובה בתור חוזה. למעשה, מדובר גם בחוזה וגם בשטר קניין. הכתובה היא בעצם מסמך אשר עליו חותם הבעל בעת הנישואין. במסגרת הכתובה, הבעל מתחייב לפצות את האישה בתשלום כספי מסוים, במקרה של גירושין. למעשה, הכתובה נועדה להבטיח לאישה קיום כלכלי הולם במקרה של גירושין, שכן לפי הדין הדתי – גירושין הן סיטואציה שבמסגרתה הבעל לכאורה "מגרש" את האישה. לכן, הכתובה נועדה למנוע סיטואציה שבה אישה מגורשת מבית הבעל, חסרת כל.
אין לנו ספק, כי הכתובה למעשה מהווה מסמך עתיק, שלא בהכרח רלוונטי לימינו אנו. מצד אחד, יש בכתובה מעין פגיעה בנשים, פגיעה שבאה לידי ביטוי בתפיסה בסיסית שהאישה חלשה ולכן יש להגן עליה. מצד שני, אין ספק שלכתובה יש תכלית ראויה והיא להבטיח קיום כלכלי הולם, לאישה אשר עוזבת את בית בעלה. עם זאת, הכתובה היא עדיין מסמך רלוונטי מסיבה מאוד פשוטה והיא: דיני הנישואין והגירושין בין יהודים במדינת ישראל, עדיין מוסדרים לפי הדין הדתי–אישי. כתובה, היא חלק מטקס הנישואין וגם בימינו יש לה תוקף מחייב, כפי שגם נסביר בהרחבה להלן.
כעת, נחזור למונח "כתובה". כתובה היא אכן שטר קניין בר מימוש. במסגרת אותו שטר קניין, הבעל כאמור חותם על תשלום מסוים שיימסר לאישה בעת גירושין. מצד שני, כתובה היא גם חוזה, כי הבעל מתחייב במסגרתה לפצות את האישה ביום פקודה. זאת ועוד, משום שמדובר בחוזה שהוא גם שטר קניין, אזי כתובה היא מסמך בר מימוש בתביעה משפטית. אישה רשאית להגיש תביעה לקבלת כספי הכתובה, כפי שאלו מוזכרים בכתובה. עוד נדגיש, כי כתובה צמודה למדד המחירים לצרכן, כך שסכום הכתוב בה בשנה מסוימת, יהיה צמוד עד למימוש הכתובה, במידה וזו אכן תמומש.
כעיקרון, כתובה מורכבת משלושה חלקים, שיחדיו מרכיבים את הכתובה בכללותה. החלק הראשון, הוא הכתובה לגופה. במסגרת הכתובה, מחויב הבעל לציין סכום כספי מינימאלי, שבו יישא בעת גירושין, לטובת האישה. ההלכה קובעת סכום סמלי שיש לציין בכתובה עצמה. במקביל, החלק השני בכתובה, הוא התוספת של הכתובה. במסגרת התוספת, יכול הבעל להוסיף על הסכום המינימאלי שצוין בכתובה עצמה. בהתאמה, החלק השלישי של הכתובה, הוא הנדוניה. נדוניה היא מסת הנכסים או הכספים, שאותה מביאה האישה לחיי הנישואין. אגב, לפי ההלכה, בעת גירושין על הבעל להחזיר לאישה את הנדוניה, כאשר במקביל הוא מחויב לפצותה בהתאם לסכום הכתובה כאמור.
זהירות במסגרת עריכת כתובה –
בחלק שלהלן, נסביר מהי המשמעות המשפטית של כתובה. אך כדי לעשות כן, ננסה להמחיש את הסוגיה באמצעות אנקדוטה: אדם נישא לאישה והנישואין נעשים מתוך אהבה ורצון רב. במסגרת טקס הנישואין, הבעל עורך את הכתובה יחד עם הרב המחתן. במסגרת עריכת הכתובה, הבעל מציין סכום פיצוי בתוספת לכתובה, בסך מיליון שקלים. נציין כי הבעל מרוויח בכל חודש מעט יותר משכר המינימום וכך גם האישה. כך שגיוס של מיליון שקלים, הוא כמעט בלתי אפשרי מבחינת הבעל. וכך, לאחר מספר שנים, בני הזוג מתגרשים. האם הבעל יחויב בסכום הפיצוי הקיצוני שאותו ציין בכתובה?
התשובה חיובית, אך בהסתייגות. מצד אחד, כפי שתיארנו בקצרה, כתובה היא שטר קניין והיא גם חוזה. כלומר, כתובה היא מסמך בר מימוש, אשר מקנה לאישה זכות לתבוע בגינו את הבעל, במקרה של גירושין. תביעת כתובה היא תביעה לתשלום חוב ולכן כאשר היא מוגשת, על הבעל מוטלת החובה לשכנע מדוע הוא אינו חייב בחוב המוזכר בכתובה (ראה – תיק מס' 8888-64-1 (רבני אזורי) פלונית נ' פלוני, נתניה, פורסם באתר אוצר המשפט).
כך גם באשר לסכום הכתובה: גם במקרה שבו נכתב בכתובה סכום גבוה ולא סביר, אזי בית הדין יכול לחייב את הבעל בסכום הכתובה. עם זאת, פסיקה של בתי הדין הרבניים קבעה כי יש להפחית סכומים קיצוניים בכתובה. כך למשל נקבע במקרה שבעל כתב בתוספת לכתובה, סכום פיצויים של מיליון שקלים, כפי שציינו בדוגמא. לבסוף, בית הדין מצא לנכון להפחית את סכום הכתובה (תיק מס' 286064/2 (רבני אזורי) פלוני נ' פלונית, נתניה, פורסם באתר אוצר המשפט, 11.07.10).
למרות זאת, אנו מציעים להימנע מציון סכומים בלתי סבירים בכתובה. כתובה היא כאמור מסמך משפטי מחייב ובעל עשוי למצוא את עצמו חייב בסכום הכתובה. לכן, אם רוצים להרשים את בת הזוג במהלך הנישואין, כדאי למצוא דרכים אחרות לעשות כן ולא באמצעות ציון סכומים לא ריאליים במסגרת הכתובה.
תביעת כתובה – להלכה ולמעשה:
תביעת כתובה היא כאמור תביעה משפטית לכל דבר ועניין. הסמכות לעסוק בתביעות כתובה שמורה לבית הדין הרבני, שכן תביעת כתובה היא תביעה העונה לקטגוריה של "ענייני נישואין וגירושין", בהתאם לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים שאותו הזכרנו. כך גם פסק בית המשפט העליון: "הפסיקה נתנה פירוש רחב למונח "ענייני נישואין" המופיע בסימן 51(1) לדבר המלך במועצתו בסעיף 1 לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים, ככולל את מכלול הזכויות והחובות הנובעות ממעמד הנישואין, לרבות הזכויות והחובות הממוניות כלומר, כל תביעה כספית הנובעת ממעמד הנישואין, לרבות תביעת הכתובה, נכללת בגדרי הביטוי "ענייני נישואין". על כן, עניין תביעת הכתובה הנו באופן מהותי בסמכותו של בית הדין הרבני" (בג"ץ 9858/07 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול).
במילים אחרות, אישה המבקשת לתבוע את כתובתה, תעשה כן באמצעות הגשת תביעה לבית הדין הרבני. במסגרת התביעה, יש לצרף העתק מן הכתובה וכן לפרט את העובדות הרלוונטיות. מנגד, הצד השני יכול להגיש כתב הגנה ולטעון טענות הגנה, שאולי לאורן, האישה לא תהיה זכאית לסכום הכתובה, או שאולי תהיה זכאית לסכום נמוך יותר מהנקוב בכתובה. בדומה לתביעות גירושין, גם דיון בתביעת כתובה, ייערך בפני שלושה דיינים בבית הדין הרבני.
אובדן זכאות לכתובה:
שאלה שעולה לא אחת, היא: האם אישה יכולה לאבד את זכאותה לכתובה? התשובה חיובית. ישנן סיטואציות שבהן אישה יכולה לאבד את זכותה לקבלת כספי הכתובה. כך למשל, במקרה של אישה בוגדת. כלומר – אשת איש שקיימה יחסי אישות עם גבר אחר, לא תהיה זכאית לכתובתה. אישה העוברת על דת יהודית, כלומר – מעודדת את בעלה להפר מצוות דת ועוד, עשויה לאבד את זכאותה לכתובתה. מעבר לכך, ישנן סיטואציות נוספות שבהן אישה לא תהיה זכאית לכתובתה, אך לא נרחיב עליהן כעת.
לסיכום:
במאמר זה, הסברנו מהי כתובה. הסברנו כי כתובה היא חוזה וגם שטר קניין. כמו כן הסברנו שכתובה היא מסמך בר מימוש, שמכוחו האישה יכולה להגיש תביעה משפטית נגד הבעל, בעת גירושין. תביעות כתובה מוגשות לבית הדין הרבני, שבסמכותו הבלעדית לעסוק בענייני נישואין וגירושין. מעבר לכך, ישנם מקרים שבהם אישה יכולה לאבד את זכאותה לכתובה. לסיום נעיר, כי כדאי לפנות לעורך דין גירושין בכל הנוגע לכתובה וייעוץ בעניינה.
תחומי עיסוק נוספים:
התייעצו עם צוות עורכי דין ותיקים ומנוסים בתחום!
לשיחת ייעוץ ראשונית השאירו פרטים
ונחזור אליכם בהקדם
ניתן להגיע לפגישת ייעוץ שבה נבחן את המצב הקיים,
תקבל/י תשובות והסברים לכל השאלות שלך ופתרון או המלצה מה כדאי לעשות.
לייעוץ ראשוני התקשר/י עכשיו: 077-3487178
