דלג לתוכןדלג לפוטר

גניבת זרע

התייעצו עם צוות עורכי דין ותיקים ומנוסים בתחום!

לשיחת ייעוץ ראשונית השאירו פרטים
ונחזור אליכם בהקדם

    הכרתם מישהי באירוע מסוים. ביליתם עמה תקופה קצרה ואף קיימתם עמה יחסי מין. הקשר ביניכם לא נמשך זמן רב וגם לא הגדרתם אותו בתור קשר רציני. יתרה מכך, בפעמים הספורות שקיימתם יחסי מין, אמרה לכם האישה כי היא נוטלת גלולות למניעת היריון, או לחלופין, הבטיחה לכם כי יש לה בעיית פוריות, שמונעת ממנה להיכנס להיריון. לימים, זמן רב לאחר שהפסקתם את הקשר עם אותה אישה, אתם נדהמים לגלות בדואר תביעת מזונות מאותה אישה, שעתה טוענת כי הרתה כתוצאה מיחסי המין עמכם ועתה היא עותרת לתשלום מזונות חודשיים. מה הדין במקרה כזה? כיצד מכנים סיטואציה כזו? על כך – במאמר שלהלן.

    למעשה, הסיטואציה שתיארנו היא סיטואציה שמתרחשת מפעם לפעם, שכן הדוגמאות שהצגנו, מבוססות על סיפורים אמתיים. לאותה סיטואציה קוראים "גניבת זרע". כלומר, סיטואציה שבה גבר מקיים יחסי מין עם אישה, כאשר האחרונה נכנסת להיריון, לאחר שלכאורה הטעתה את הגבר בכל הנוגע ליכולתה להיכנס להיריון או לגבי נטילתה גלולות למניעת היריון. עתה, במאמר שלהלן, נסביר מהי גניבת זרע, מה הדין במקרים של גניבת זרע וכן מהי עמדת הפסיקה בנושא. כמו כן, נבהיר כבר בנקודה זו, שיש להבדיל בין גניבת זרע הנעשית בשל הטעייה, לבין גניבת זרע שמקורה בפיתוי, או קיום יחסי מין חופשיים, מבלי שהגבר דאג ליטול אמצעי מניעה. המקרה האחרון לא מקים כלל עילת תביעה בגין גניבת זרע (גם על עילות תביעה, נדון במאמר). אך במקרה הראשון, במידה ומוכחת הטעיה, אזי עשויה לקום לגבר עילת תביעה נגד האישה. כך יפים דבריו של בית המשפט העליון: "גבר המקיים יחסי מין עם אישה, בין בעקבות פיתוי ובין בלעדיו, אחראי לתוצאות הטבעיות של מעשהו" כתב הנשיא שמגר, "פיתוי אינו מעשה מרמה; מי שאינו יכול לעמוד בפיתויים לסוגיהם אינו פטור בשל כך מאחריות למעשיו, יהיה זה כאשר הוא שולח יד ברכושו של אחר מכיוון שאינו יכול לשלוט בעצמו בלחץ הנסיבות ויהיה זה כאשר אישה משדלת אותו, בדרכה, לקיים עמה יחסי מין. על אחת כמה וכמה אין מקום לטענת המערער, כאשר קיים ביודעין יחסי מין מלאים וחזקה על אדם בר-דעת שהוא ער למשמעותו של הדבר ולתוצאותיו האפשריות". מדובר בתיק בע"א 5464/93 פייר נ' פייר מח (3), 857, 861. עוד נדון במאמר, בתביעות אבהות ובחובה לערוך בדיקת אבהות.

    הערה לפני שנתחיל – המאמר שלהלן הוא מאמר כללי ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך ניתן לפנות למשרדנו ולתאם פגישת ייעוץ. בנוסף – נבקש להזהיר ולהבהיר, כי גניבת זרע, היא תופעה שולית יחסית ואין בה כדי להעליב גברים ונשים כאחד.

    מהי גניבת זרע?

    גניבת זרע היא סיטואציה שבה האישה מטעה לכאורה את הגבר במהלך קיום יחסי מין, על מנת להרות כתוצאה מיחסי המין. בדרך כלל, מקרים של גניבות זרע מתרחשים כאשר ההיכרות בין הגבר לאישה אינה היכרות עמוקה, למרות שהיו מקרים של זוגיות ארוכה יותר, שבה הוצג לגבר מצג מסוים לגבי יכולתה של האישה להרות. למעשה, הסיטואציה הקבועה במקרים של גניבת זרע, היא שבני הזוג מקיימים יחסי מין, לימים הם מסיימים את הקשר ביניהם ורק לאחר תקופה, הגבר מקבל תביעה לאבהות וכן תביעה למזונות.

    המקרים הנפוצים של גניבת זרע, באים לידי ביטוי בסיטואציות שבהן קיום יחסי המין נעשה תוך הצגת מצג שווא מטעם האישה. לעיתים תכופות אותם מצגי שווא באים לידי ביטוי בהתחייבות האישה שלפיה היא נוטלת גלולות היריון. לעיתים – והיו מקרים כאלו גם בארץ וגם בארה"ב – האישה נטלה את זרעו של הגבר ולאחר מכן ביצעה הפרייה מלאכותית. למעשה, גניבת זרע היא סיטואציה שבה אישה נכנסת להיריון כתוצאה מיחסי מין, תוך הטעיית הגבר, במודע – על מנת להיכנס להיריון. אין מדובר כמובן בעבירה פלילית, אך במקרים מסוימים, מי שנפגע כתוצאה מההתנהלות הזו, הוא הילד שעתיד להיוולד, שלרוב יגדל ללא אב שמעוניין לקיים עמו קשר וגם האב, שאומנם התרשל בכך שלא נטל אמצעי מניעה, אך עתה יאולץ לשאת במזונות לטובת הילד.

    כאשר מדברים על המונח "גניבת זרע", יש צורך להראות כי גניבת הזרע נעשתה כאמור במודע וכן בהטעיה. יש להבחין בין סיטואציה שבה שני בגירים מקיימים יחסי מין והאישה נכנסת להיריון ללא כוונה, לבין סיטואציה שמראש, מטרת קיום יחסי המין נועדה מטעם האישה, לכניסה להיריון, ללא הסכמת הגבר. המלומד שיפמן, מתאר את טיב ההטעיה ומצג השווא הנדרשים במקרים שבהם מדובר בגניבת זרע, כך יפים דבריו כדלקמן – "מצג שווא של עובדה שהמציג ידע שאינה נכונה או שהיה אדיש לאפשרות היותה בלתי נכונה ושהוצגה בכוונה שהמוטעה יפעל על־פיה, נותנת יסוד לעוולת תרמית אם אמנם המצג שהיה מכוון להטעות את התובע, אף הטעה אותו והתובע פעל על ־ פיו וסבל על ־ ידי כד נזק ממון. יסודות אלה מתקיימים כאשר אדם מצהיר כי הוא משתמש באמצעי מניעה או שהוא עקר, ביודעו שהצהרה זו איננה נכונה ובכוונה שהצד האחר יפעל על־פיה ויקיים עמו יחסי מין. אם הצד האחר אמנם קיים יחסי מין על יסוד ההצהרה הכוזבת, הוא רשאי לתבוע פיצוי אם הוא סבל נזק ממון עקב כך." מאמרו של פרופ' פנחס שיפמן, הורה בעל כורחו- מצג שווא לגבי השימוש באמצעי מניעה, משפטים, יח (תשמ"ח-תשמ"ט), החלק המצוטט, מצוטט מפסק דין בתיק 23789-02-11‏.

    נסכם את הנקודה הזו: גניבת זרע היא סיטואציה שבה גבר ואישה מקיימים יחסי מין, כאשר מוצג מצג שווא על ידי האישה שלפיו היא נוטלת אמצעי מניעה, או לחלופין, כאשר האישה עושה שימוש בזרעו של הגבר, ללא ידיעתו והסכמתו, לשם כניסה להיריון. נבחין גם בין סיטואציה של גניבת זרע, לבין סיטואציה שבה שני אנשים מקיימים יחסי מין, לא נוטלים אמצעי מניעה וכתוצאה מכך האישה נכנסת להיריון. ברור כי לא ניתן לראות במקרה האחרון בתור גניבת זרע, אלא לכל היותר, חוסר אחריות מצד שני הצדדים.

    אם גנבו ממני זרע – אפשר לחייב את האישה לבצע הפלה?

    אין צורך להכביר במילים על זכות האישה על גופה ובכלל זה על זכותה להרות ולהקים משפחה. בוודאי שאין מקום להרחיב על כמה שהפלות עשויות להסב נזק גופני לנשים שמבצעות אותן ואף למנוע מהן להרות בעתיד. הפלה היא אקט רפואי, אשר במסגרתו ממיתים עובר שטרם יצא לאוויר העולם. הפלה במדינת ישראל צריכה אישור של וועדה מיוחדת, במידה ומדובר בהפלה מאוחרת, של למעלה משלושה חודשים לערך.

    זאת ועוד, הפלה, כאמור, היא פעולה שרק האישה יכולה לעשות. אי לכך, התשובה לשאלה בכותרת – שלילית לחלוטין. זכות האישה על גופה, זכותה הגופנית להרות, זכותה לאוטונומיה וכבוד וכן זכותה לשמור על גופה, גוברות בהרבה על זכות הגבר שלא לשמש בתור אב ולבטח על זכות הגבר שלא לשאת במזונות ילדים במקרים מסוימים. לכן, בשום אופן לא ניתן לחייב את האישה לערוך הפלה, גם במקרה של גניבת זרע. המשמעות של גניבת זרע, באה לידי ביטוי במקומות אחרים, כפי שנסביר בהמשך.

    גישור גירושין

    חיוב במזונות – במקרה של גניבת זרע

    גם במקרים שבהם האב טוען לגניבת זרע, עדיין ניתן לחייב את האב במזונות מכוח הדין הדתי–אישי, או במקרים מסוימים, כאשר הדין הדתי – לא רלוונטי, מכוח החוק לתיקון דיני המשפחה, (מזונות), תשי"ט-1959 (לא נרחיב בנושא זה). כאמור, חובת האב לשאת במזונות ילדיו היא חובה מוחלטת. החובה היא גם חובה מוסרית, שמקורה הוא ברצון לאפשר לילדים קיום כלכלי הולם, גם אם האב אינו מתגורר עמם תחת אותה קורת גג. כך גם במקרה שבו האב מסרב לקיים קשר עם ילדיו. גם במקרה כזה, יחויב האב במזונות ילדיו. עם זאת, לא אחת בתי המשפט מפחיתים מגובה המזונות, במקרים שבהם אכן מוכח כי הייתה גניבת זרע, כלומר – שהילד מושא המזונות, נולד כתוצאה מהטעיית האם, לגבי רצונה להיכנס להיריון. כך למשל פסק בית המשפט לענייני משפחה, במקרה שבו הוכחה גניבת זרע. האחרון קבע כי אומנם יש להטיל על האב את מזונות החובה לטובת הילד, אך את המזונות מדין צדקה, יש להטיל על האם, בכך למעשה הפחיתו מחובת המזונות של האב: "לאור האמור לעיל ובהתחשב במכלול הנסיבות ובכלל זה נסיבות הולדת הקטין ויכולתם הכלכלית של הצדדים, אני קובעת כי יש להשית על הנתבע את מלוא מזונותיו ההכרחיים של הקטין ואולם, מן הראוי לצמצם את חלקו של הנתבע במזונות הקטין מדין צדקה, כאשר התובעת היא זו שתישא בחלק הארי של המזונות שהם מדיני צדקה". הציטוט נלקח מתמ"ש (ת"א) 35431-06-11 ר.ג נ' נ.ח. נעיר כי לא קל להוכיח גניבת זרע וגם במקרים כאלו, ייתכן וככלל תוטל חובת תשלום מזונות על האב. כמו כן, כל מקרה כזה צריך להיות מוכח עובדתית בראיות ולא די בטענה כללית. לבטח לא די בעצם העובדה שבני זוג קיימו יחסי מין לא זהירים, כדי להוכיח טענה של גניבת זרע, כפי שגם ציטטנו את דברו של בית המשפט העליון במקרים כאלו.

    הסכם בין הורים – האם מחייב?

    לא אחת עולה השאלה: האם הסכם בין אם לאב, במקרה של גניבת זרע, שבו טוענת האם כי היא אינה מעוניינת בדבר מהאב, לרבות מזונות, הוא הסכם מחייב. התשובה פשוטה וקצרה: לא. תביעה למזונות ילדים היא תביעה עצמאית. הילדים יכולים להגיש בעצמם תביעה למזונות וכן הם זכאים להגישה באמצעות צד שלישי, כלומר – אדם בגיר, לרבות אמם. אי לכך, להסכמה שקיימת בין האם לאב, אין כל נפקות משפטית במקרים כאלו.

    תביעת אבהות:

    לא פעם מוגשות נגד אבות תביעות למזונות, במקרים של גניבת זרע ובכלל. מנגד, לא פעם טוענים אבות כי הם אינם ההורים של אותו ילד. במקרים כאלו, יכול בית הדין או בית המשפט לענייני משפחה לחייב את האב בעריכת בדיקת אבהות. בדיקת אבהות היא בדיקת רקמות. מדובר בבדיקה פשוטה שנועדה לבדוק התאמה גנטית בין האב לילד הקטין. באמצעות הבדיקה אפשר לגלות האם האב הוא אכן אביו של הקטין. ישנם גם מקרים שבהם האב מסרב לערוך בדיקת אבהות ואז הוא מסתכן בסנקציות מטעם בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין. ההלכה המשפטית היא שבמידה ואב מסרב לערוך בדיקת אבהות, אזי רואים בו בתור האב האמתי של הילד.

    נעיר כי ישנם מקרים שבהם ערכאה שיפוטית לא תורה על עריכת בדיקת אבהות. כך למשל במקרים שבהם ילד נולד כתוצאה מקיום יחסי מין בין אישה נשואה לגבר אחר, שאינו בעלה, שהרי אז הילדים שייוולדו לה יהיו ממזרים (פסולי חיתון לפי ההלכה העברית) וכן במקרים שבהם הילד נולד כתוצאה מאירוע של אונס, או גילוי עריות.

    עילת תביעה בגין גניבת זרע

    לאחר שסקרנו את כל המונחים הרלוונטיים בכל הנוגע למונח "גניבת זרע", נדון בשאלה זו: האם גניבת זרע ובלבד שהיא מוכחת, מהווה עילת תביעה נזיקית נגד אישה שביצעה מעשה זה? התשובה חיובית. בעבר תביעות אלו היו נדחות מכל וכל, שכן ההנחה הייתה שקיום יחסי מין בין בגירים בהסכמה, מטיל עליהם, לרבות על הגבר, את החובה לנקוט באמצעי מניעה. מצד שני, בשנים האחרונות חלה נגיסה באותה הנחה וכבר התקבלו מספר פסקי דין, שבהם הוטלה על האישה חובת פיצוי מכוח דיני הנזיקין, במקרים שבהם אכן הוכח שנעשתה גניבת זרע.

    למעשה, במקרה של גניבת זרע, עומדת בפני הגבר אפשרות להגיש תביעה נזיקית ישירה נגד האישה וזאת ללא קשר לחובה שלו לשאת במזונות. בין היתר, הגבר יכול להגיש תביעה מכוח עילת ההטעיה בהתאם לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"). עילת ההטעיה מכוח פקודת הנזיקין, כוללת עוולה של תרמית, כלומר – הצגה של עובדה בידיעה שהיא שגויה. כך למשל, גבר שמקיים יחסי מין עם אישה, כאשר האחרונה מתחייבת בפניו שהיא נוטלת גלולות למניעת היריון, יכול באופן תיאורטי לבסס עילת תביעה מכוח עוולת התרמית. עילת תביעה נוספת במקרים כאלו, יכולה לבוא לידי ביטוי גם בעוולת הרשלנות. כלומר, אישה שמטעה וסוטה מסטנדרט הזהירות המצופה ממנה – במקרה כזה, קיים קשר סיבתי גם לנזק שנגרם לגבר והוא החובה המוטלת עליו לשאת במזונות.

    נעיר כי בדיני הנזיקין קיים מונח, הנקרא אשם תורם. כלומר – לא אחת, כאשר התקבלו תביעות נזיקין של אבות בגין גניבת זרע, הוטל על אותם אבות אשם תורם, דהיינו – נקבע שגם הם תרמו בהתנהגותם לגניבת הזרע. כך למשל, כאשר גבר לא נוטל אמצעי מניעה, למרות התחייבות האישה כי היא נוטלת גלולות למניעת היריון, עדיין הגבר מתרשל בעצמו, כיוון שאינו מבצע את כל הפעולות הסבירות כדי להימנע מכניסה להיריון.

    למשל, נקבע על ידי בית המשפט כי במקרה שבו האישה גנבה זרע של בן זוגה ולימים ערכה הפרייה מלאכותית, היא תהיה אחראית בנזיקין כלפי הגבר. נקבע כי הגבר לא הסכים להפריה המלאכותית ולא נאמר לו על ידי האישה כי בכוונתה לבצע הפרייה זו. לבסוף, בית המשפט קבע כי אומנם האב יחויב במזונות ילדו, אך על האישה הוטל לפצותו בגין המזונות שישלם הגבר. כמו כן, נקבע כי האישה תישא בפיצויים בסך 150,000 ₪ בגין גניבת הזרע. עסקינן בתמ"ש (י-ם) 24281/06 מ. ו. נ' צ. ש. ו.

    זאת ועוד, במקרה אחר שנדון במסגרת ת"א (ת"א) 23789-02-11‏, ‏ דוד ג' נ' חנה ח' ח'‏, נטען על ידי הגבר כי האישה גנבה את זרעו, לאחר שמסרה לו כי היא עקרה. לימים היא הצליחה להרות (דובר על גבר ואישה שקיימו קשר זוגי בצעירותם). בהתאמה, טען הגבר שלאור הצהרת האישה, לא נעזר באמצעי מניעה. בית המשפט קבע כי אכן נעשתה גניבת זרע, אך גם הטיל על הגבר אשם תורם, כפי שהסברנו לעיל – לאור חובת אחריותו המשותפת של הגבר. עם זאת, הוטל על האישה לפצות את הגבר בסכום של 75,000 ₪.

    לסיכום:

    גניבת זרע היא סיטואציה שבה שני אנשים מקיימים יחסי מין, כאשר האישה לכאורה מטעה את הגבר לגבי יכולתה להיכנס להיריון, או לחלופין, מטעה אותו לגבי אמצעי מניעה שהיא נוטלת כדי להימנע מלהיכנס להיריון.

    ללמדנו, כי גניבת זרע – כשמה כן היא – גניבת זרעו של גבר לצורך כניסה להיריון, ללא הסכמתו ורצונו. כיום, ניתן לבסס חבות בנזיקין כלפי אישה במקרים שאכן מוכחת גניבת זרע. אך לא פעם מוטל גם על הגבר, אשם תורם, שכן זו אחריותו של הגבר ליטול אמצעי מניעה ובכך להימנע מהיריון לא רצוי. עם זאת, גם במקרים של גניבת זרע, יחויב האב במזונות, כאשר ישנה פסיקה שקובעת שיש להפחית מגובה המזונות – ובלבד שאכן מוכח שנעשתה גניבת זרע. מעבר לכך, במקרים כאלו ובכלל, רצוי מאוד להיעזר בעורך דין משפחה.

    תחומי עיסוק נוספים:

    התייעצו עם צוות עורכי דין ותיקים ומנוסים בתחום!

    לשיחת ייעוץ ראשונית השאירו פרטים
    ונחזור אליכם בהקדם

      ניתן להגיע לפגישת ייעוץ שבה נבחן את המצב הקיים,
      תקבל/י תשובות והסברים לכל השאלות שלך ופתרון או המלצה מה כדאי לעשות.

      לייעוץ ראשוני התקשר/י  עכשיו: 077-3487178

      או מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.

        צור קשר דילוג לתוכן