צוואה
התייעצו עם צוות עורכי דין ותיקים ומנוסים בתחום!
לשיחת ייעוץ ראשונית השאירו פרטים
ונחזור אליכם בהקדם
בישראל, דיני הצוואות והירושות מוסדרים בחוק הירושה, תשכ"ה–1965 (להלן: "החוק הירושה"). המאמר שלפניכם/ן יעסוק בצוואות ככלל ובפרט בנסיבות שבהן עולה השאלה של אי כשרות של המצווה, לערוך צוואה. את שאלת הכשרות המשפטית, ניישם ונדגים באמצעות סקירת פסק דין חשוב של בית המשפט העליון וזאת במסגרת פסק הדין שמספרו 3539/17, פלונית נגד פלוני (פורסם בנבו) (להלן: "פסק הדין"), אשר עוסק במקרה של ניצולת שואה שביקשה להוריש את רכושה לילדיה. כל זאת – לידיעתכם/ן ולנוחיותכן/ם, הגולשים והגולשות:
הערה לפני שנתחיל: המאמר אינו תחליף לייעוץ משפטי.
עובדות פסק הדין
פסק הדין עוסק באישה מבוגרת, ניצולת שואה אשר נפטרה והותירה אחריה את שני ילדיה. היא ביקשה להוריש את רכושה, אך לצוואה שהותירה אחריה, הוגשה התנגדות לביצועה מטעם בתה (להלן: "המבקשת"). המחלוקת במסגרת ההתנגדות, "התגלגלה" עד לבית המשפט העליון. המבקשת טענה כי הצוואה נערכה בנסיבות שבהן אמה (כלומר – המצווה), לא הייתה כשירה לערוך צוואה. נעיר כי המנוחה ביקשה בצוואתה להוריש את כל רכושה לבן אחר שלה ולא לאחות, שהיא כאמור המבקשת (אחיה של המבקשת הוא המשיב בהליך וכך הוא יכונה מעתה ואילך). ישנם תיקים רבים אשר עוסקים בסכסוכים בין קרובי משפחה בגין צוואות וירושות, בנסיבות שבהן מנוח מותיר צוואה לאחר מותו. כך גם בענייננו: המבקשת טענה כי המנוחה לא הייתה כשירה לערוך צוואה עקב מחלת נפש וגם כי הצוואה קיפחה אותה באופן מובהק.
עוד לפני שההליך נדון בבית המשפט העליון, ההליך נדון בבית המשפט לענייני משפחה ובערעור בבית המשפט המחוזי. בית המשפט לענייני משפחה פסק כי הצוואה אכן לא הייתה הוגנת, אך לא נמצאו ראיות אשר מצביעות על היעדר כשרות. בשל הממצאים, בית המשפט לענייני משפחה קבע כי יש לקיים את רצון המת המהווה ביטוי לאוטונומיה של הרצון הפרטי והמעוגן בכבודו של אדם ובסופו של דבר הורה על קיום הצוואה. בהמשך, המבקשת הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי, אך בקשתה נדחתה.
מה הדין לגבי עריכת צוואה?
העיקרון הבסיסי המהווה את יסוד דיני הירושה הוא שיש לקיים את דבר המת וזאת בהסתמכות על הדין העברי – "מצוה לקיים דברי המת" (בבלי גיטין י"ד, ע"ב). עם זאת, סעיף 26 לחוק הירושה קובע כי צוואה אשר נעשתה על ידי קטין או מי שהוכרז כפסול דין (למשל – אדם שמוכר בתור "חולה נפש") או צוואה שנערכה על ידי מצווה שלא ידע להבחין בטיבה של צוואה, מבוטלת. עם זאת, אדם הטוען כי המנוח לא היה כשיר בעת כתיבת הצוואה – מוטל עליו הנטל להוכיח את טענתו.
עוד נעיר, כי המשמעות של "להבחין בטיבה של צוואה" לפי סעיף 26, נבחנה פעמים רבות בפסיקת בתי המשפט. לא פעם נקבע, שאין די בכך שהמצווה יהיה מודע למהותה של צוואה באופן כללי, אלא שמה שככלל יחייב ויהווה אבן בוחן, הוא השאלה האם הצוואה נכתבה בצלילות: "כי בהוראתו מה ייעשה ברכושו לאחר מותו יהיה המצווה בדעה צלולה ויפרש נכונה את המציאות הסובבת אותו". הכוונה היא שעל המצווה להבין כי הוא מוסר את רכושו לאדם מסוים. כמו כן, על המצווה להיות מודע להיקף הרכוש וכן מודע לציפיות של מי שמקבל את הצוואה ומי שנפגע מחלוקת הצוואה.
אילו סוגי צוואות ישנן?
ככלל, יש ארבע דרכים לערוך צוואה, על פי חוק הירושה. הבה נדגים את כל אחת מהאפשרויות:
צוואה בכתב יד
עליה להיות בכתב המצווה עם תאריך וחתימתו.
צוואה בפני עדים
גם צוואה זו נערכת בכתב וכוללת תאריך וכן את חתימתו של המצווה ושמות העדים שמצהירים כי הצוואה נחתמה מולם.
צוואה בפני רשות
נערכת על ידי המצווה בעל פה מול שופט או רשם בית משפט או רשם לענייני ירושה או חבר בית דין דתי. ניתן גם להגיש את הצוואה בכתב לגורמים אלו.
צוואה הנערכת בעל פה
צוואה זו נעשית בדרך כלל על ידי מצווה גוסס, אשר מוסר את צוואתו בעל פה בפני שני עדים, אשר מתעדים בכתב את דבריו ופונים בהקדם לרשם הירושה.
מה בית המשפט קבע לבסוף?
חזרה לענייננו: למרות שבית המשפט העליון, אכן קבע כי במקרה זה הצוואה קיפחה ואף פגעה מאוד במבקשת, הרי שבית המשפט קבע למרות זאת, כי רצון המת הוא זה אשר קובע ולכן הצוואה נותרה על כנה. בסופו של דבר, יש לזכור כי הכלל המנחה את בתי המשפט, הוא קיום רצון המת ולכן מעטים המקרים שבהם פוסלים או משנים את הצוואה המקורית שהותיר אחריו המנוחה.
שאלות ותשובות
על מנת לבדוק האם מנוח הותיר אחריו צוואה ניתן לפנות לרשם לענייני ירושה ולבדוק האם המנוח הפקיד את צוואתו לפני מותו אצל רשם הירושה. כמו כן, ניתן לבדוק אצל רשם הירושה האם יורש פוטנציאלי הגיש בקשה למתן צו קיום צוואה של המנוח. בנוסף ניתן לבצע בדיקה נוספת גם בבית המשפט ובבית הדין הרבני על מנת לבדוק האם המנוח הפקיד שם את צוואתו בטרם מותו. חשוב לציין, כי גם אם לאחר ביצוע הבדיקות הנ"ל לא נתגלתה צוואתו של המנוח, הרי אין הדבר מהווה בטוחה שאכן אין צוואה, שכן ייתכן מצב בו המנוח הותיר אחריו צוואה אולם היא נמצאת במקומות שונים לדוג': בידיו של יורש פוטנציאלי, בידי עוה"ד שערך את הצוואה, בביתו של המנוח עצמו. ישנם אף מקרים בהם צוואות נגנבו / הועלמו / הושמדו ועל כן לא ניתן לדעת במקרים אלו האם המנוח הותיר אחריו צוואה או לאו.
על פי חוק הירושה, כל אדם במדינת ישראל יכול לערוך צוואה בעצמו, זאת כל זמן שהצוואה עומדת בקריטריונים הקבועים בחוק. להלן ניתן דוגמא לצוואה בעדים והדרישות הקבועות בחוק לצורך עריכתה: סעיף 20 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 קובע: "צוואה בעדים תהיה בכתב, תצויין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור." נציין בהקשר זה, כי קיימים סוגים נוספים של צוואות אותן ניתן לערוך בהתקיים נסיבות מסוימות ובכפוף לתנאים הקבועים בחוק הירושה. חשוב לשים לב שצוואה שנערכה ללא ליווי משפטי של עורך דין המתמחה בתחום, עשויה ללקות בפגמים שונים אשר עשויים להביא אף לביטולה במקרה של הגשת התנגדות על ידי צד שלישי. לכן, ההמלצה היא לקבל ייעוץ משפטי מקצועי עוד בטרם עריכת הצוואה, זאת כדי לחסוך עוגמת נפש עתידית בעת מימוש צוואתו של המנוח.
לאחר שהוגשה הבקשה למתן צו קיום צוואה לידי הרשם לענייני ירושה, אורך הטיפול במרבית המקרים עומד על מספר חודשים ספורים, זאת בהתאם למחוז אליו הוגשה הבקשה (ירושלים, ת"א, חיפה, ב"ש או נצרת). לרוב, הזמן הממוצע לקבלת צו קיום הצוואה עומד על 3-6 חודשים מיום הגשת הבקשה ועד לקבלת צו קיום הצוואה. חשוב לציין, כי במידה וישנם חוסרים בהגשת הבקשה או במקרה בו הוגשה התנגדות לצוואה מטעם אי אילו מתנגדים, הרי שצו קיום הצוואה לא יינתן אוטומטי לידי המבקש, אלא ייערך בירור מטעם רשם הירושה ובמידת הצורך התיק יועבר לטיפולו של בית המשפט לענייני משפחה.
התייעצו עם צוות עורכי דין ותיקים ומנוסים בתחום!
לשיחת ייעוץ ראשונית השאירו פרטים
ונחזור אליכם בהקדם
תחומי עיסוק נוספים:
ניתן להגיע לפגישת ייעוץ שבה נבחן את המצב הקיים,
תקבל/י תשובות והסברים לכל השאלות שלך ופתרון או המלצה מה כדאי לעשות.
לייעוץ ראשוני התקשר/י עכשיו: 077-3487178
