מזונות ילדים בישראל
התייעצו עם צוות עורכי דין ותיקים ומנוסים בתחום!
לשיחת ייעוץ ראשונית השאירו פרטים
ונחזור אליכם בהקדם
בישראל, מזונת ילדים נקבעים מכוח הוראת סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) התשי"ט – 1959 הקובע, כי חובתו של הורה במזונות ילדיו הקטינים נקבעת לפי הדין האישי החל עליו. בהנחה ומדובר בצדדים יהודים, הרי שהדין החל על הצדדים הוא הדין העברי.
אז מה בעצם אומר הדין העברי לגבי תשלום מזונות הילדים וכיצד מפרשים בתי המשפט בישראל את הוראות הדין העברי?
א) ילד עד גיל 6 – עד להגיעו של הקטין לגיל 6, על האב מוטלת חובה אבסולוטית לזון את ילדו והיא חלה אפילו במקרה בו האב הינו חסר אמצעים. במסגרת זו על האב לספק לילדיו את כל צרכיהם הבסיסיים.
על פי הפסיקה המנחה, הסכום המינימאלי לכיסוי צרכיהם ההכרחיים הבסיסיים של קטינים עומד כיום לאחר עדכונים שהתבצעו במהלך השנים, על סך 1300-1400 ₪ לקטין, כאשר לסכום זה יש להוסיף את הוצאות החינוך ואת חלקם של הקטינים בהוצאות המדור ואחזקתו.
עם זאת, נפסק, לרבות לאחרונה, כי אין מדובר בחזקה חלוטה ובהחלט ייתכנו מקרים בהם יוכח כי הצרכים ההכרחיים של הקטינים יהיו נמוכים מסכום זה והאב יחויב בסכום נמוך יותר.
ב) ילד בגיל שבין 6 לגיל 15 – מעל גיל 6, החיוב של האב איננו מוחלט עוד כפי שהיה נהוג בעבר ואינו מוטל כולו על האב; כלומר, בכל הנוגע לצרכיו ההכרחיים של הקטין, האב מחויב "בחיוב מן הדין", קרי, חיוב אבסולוטי המוטל עליו בלבד ולא על האם.
בכל הנוגע לצרכיו הנוספים של הקטין, הרי ששני ההורים מחויבים לזון את הקטין "מדין צדקה", כלומר, האם והאב מחויבים באופן שווה כל אחד מהם, כל אחד לפי יכולתו ובהתחשב בצרכיו של הקטין. הפסיקה קבעה, כי יש לערוך איזון כולל של הכנסות המשפחה מכלל המקורות, תוך התחשבות בכלל היכולות, ההכנסות ורכוש שני הצדדים אל מול צרכיו של הקטין.
יתרה מכך, כל תביעה נושאת גם עלות כספית שונה וגם שכר טרחה לעורך דין גירושים שמלווה את בן הזוג או את בת הזוג. כל אחד מאותם הליכים מתנהל על פי סדרי דין שונים וכל אחד מהם יכול להתנהל בערכאה משפטית שונה, כפי שיוסבר בהמשך המאמר.
מכאן, שהליך גירושין הוא למעשה הליך הכולל מגוון רב של הליכים משפטיים. אך נתחיל באמירה אופטימית: כל הליך הגירושין יכול להתנהל בשתי דרכים. אפשר לנהל אותו בצורה קשוחה, קרי: באמצעות ניהול הליכים משפטיים יקרים ומורכבים. אך מנגד, אפשר לנהל אותו בצורה יעילה, קרי: באמצעות הסדר כולל וחתימה על הסכם גירושין. בוודאי שהאפשרות השנייה עדיפה יותר, זולה יותר ובוודאי נוחה ומומלצת יותר, כך לדעת רוב עו"ד גירושים העוסקים בתחום זה. נפרט להלן לגבי כלל הליכי הגירושין.
אז מהם אותם "צרכים הכרחיים" בהם מחויב האב באופן אבסולוטי?
מדובר בצרכים בסיסיים של ממש לקיום, כאשר ע"פ מבחן זה נקבע בפסיקה אינספור פעמים,
ש"צרכים הכרחיים" הינם:
(א) מזון.
(ב) ביגוד והנעלה.
(ג) מדור: חלקם של הקטינים בשכר הדירה והוצאות הבית.
ברובם של המקרים, כל יתר הצרכים נכנסים לגדר מעגל צרכים מדין צדקה.
ג) ילד מגיל 15 עד גיל 18 – ע"פ הדין העברי, החבות במזונות כלפי קטינים מגיל 15 ועד גיל 18 מקורה בדיני הצדקה שבמשפט העברי.
החיוב מדין צדקה נסמך על 3 פרמטרים:
1) אמידות ההורה (כלל האמידות)
2) חובת הצדקה היא כלפי נצרך (כלל הנזקקות), קרי כלפי מי שאין בכוחו לדאוג לצרכיו.
3) את הילד צריך לפרנס ההורה בעל יכולת ההכנסה.
בשונה מחובת המזונות מן הדין שעד גיל 6 מוטלת על האב לבדו, הרי שבחובה מדין צדקה – האם שווה לאב וחיובה במזונות ילדיה תלוי ביכולתה לתת צדקה, ובקיומם של שאר המבחנים של חיוב מדין צדקה. החיוב מדין צדקה מביא בחשבון לא רק את הכנסות האב, אלא גם את הכנסת האם, ואם השניים משתכרים, תחולק תוספת זו ביחסיות מתאימה בין האב לבין האם.
באופן עקרוני, יכול שאם תחויב במזונות ילדיה, (ראה ע"א 664/71 מרחב נ' שרלין) ואולם חיובה של האם במזונות ילדיה מדין צדקה, אינו חובה אבסולוטית (כחובת אב במזונות ילדיו), שכן ע"פ כללי הקדימה שבדין צדקה, על האם לתת זכות קדימה לפרנסת עצמה.
ד) גיל 18 עד תום השירות הצבאי – בהגיעו של הילד לגיל 18, חובת המזונות פוחתת בשני שלישים. הרציונל העומד מאחורי פרקטיקה זו, היא שבתקופת השירות הצבאי, רוב החיילים לנים בצבא או שבהיעדר תנאי הלנה מקבלים החיילים דמי כלכלה, ובנוסף המזון והביגוד הצבאיים מסופקים ע"י הצבא.
לפיכך, נקבע כי בהגיע הילד לגיל 18 או לשירות צבאי (המאוחר מבין השניים) יפחת סכום המזונות בגינה לשליש עד הגיעו לגיל 20/21 או עד לתום השירות הצבאי, לפיה מאוחר מביניהם.
ולסיום, חשוב לציין את הנחיית פסיקת בתי המשפט בישראל ולפיה תביעה למזונות ילדים היא תביעה כספית שיש להוכיחה ככל תביעה אחרת, כאשר בהיעדר הוכחות, קביעת צרכי הקטינים תהא נתונה לשיקול דעת שיפוטי של השופט היושב בדין.
התייעצו עם צוות עורכי דין ותיקים ומנוסים בתחום!
לשיחת ייעוץ ראשונית השאירו פרטים
ונחזור אליכם בהקדם
תחומי עיסוק נוספים:
ניתן להגיע לפגישת ייעוץ שבה נבחן את המצב הקיים,
תקבל/י תשובות והסברים לכל השאלות שלך ופתרון או המלצה מה כדאי לעשות.
לייעוץ ראשוני התקשר/י עכשיו: 077-3487178
