מה גובר הסכם ממון או צוואה?

בצוואתו, הוריש אדם לבנו נכס יוקרתי במרכז הארץ. לאשתו לא הוריש דבר. בהסכם הממון ביניהם נקבע כי אם ייפרדו בני הזוג האישה תזכה למחצית מהבית המדובר. שניהם מגיעים לבית המשפט כאשר האישה טוענת מחצית הרכוש שייכת לי והבן טוען, הנכס הזה נרשם בצורה מפורשת כרכוש שמגיע לי לאחר מותו של אבי. מי מהם צודק? מה יגבר במקרה זה הסכם הממון או הצוואה? התשובה לסוגייה המורכבת במאמר לפניכם.

ההבדל בין הסכם ממון לצוואה

כדי להבין מה צפויה להיות החלטת בית המשפט במקרה זה, חשוב להבין את ההבדל בין הסכם ממון לצוואה. בשניהם, אומנם, מצוינת ההחלטה על חלוקת הרכוש במקרה שבני הזוג אינם ביחד. אך, בעוד הסכם הממון מיועד להסדיר את החלוקה במקרה של פרידה או גירושין, הצוואה הכתובה נועדה להסדיר את החלוקה במקרה שהמצווה הלך לעולמו.ההבדל בין השניים חשוב מאד. משום, שבצוואה אדם יציין בדרך כלל את חלוקת הרכוש מתוך הנחה כי בן זוגו ישאר בדירה ויוכל להשתמש בה. לאחר מות בן הזוג השני (המכונה "השורד"), הוא יוכל להוריש את הרכוש לילדים. הסכם ממון, לעומת זאת, מנוסח בדרך שבה אדם שומר על הרכוש שקנה מכספו, ומחלק אותו עם בן זוג שנמצא עמו במשך שנים רבות.

מה אם קיים רק הסכם ממון ללא צוואה?

אדם שנפטר והותיר אחריו הסכם ממון בלבד, למרות שהיה עדיין נשוי לאשתו כאשר נפטר, לא ישנה במאומה את החלטת בית המשפט. חלוקת הרכוש תתבצע על פי חוק הירושה, שלפיו חלוקת הרכוש תתבצע לפי הנוסחה הבאה: 50% לאשתו ו-50% יתחלקו בין ילדיו. אם לא היו לאותו אדם ילדים, הרכוש יעבור לאשתו.

מה אם לא קיים הסכם ממון ולא צוואה?

אם תחפוץ בכך, האישה יכולה לקבל חלק רב יותר ברכוש. היא יכולה לטעון כי היות ושניהם ניהלו משק בית משותף לאורך שנים, מחצית מהרכוש שייכת לה על פי "חזקת השיתוף". חלקו של הבעל בדירה, לו היה חי והיו מתגרשים, היה מחצית מהנכס. לכן, החלוקה על פי "חוק הירושה" תתבצע רק למחצית הדירה של האב. כלומר האישה תקבל 50% מהדירה בשל "חזקת השיתוף", ועוד רבע דירה על פי חוק הירושה. הבן היורש יזכה רק לרבע מהדירה (50% מחלקו של אביו). במקרה זה האישה תקבל 75% משווי הנכס והבן רק 25%. הם יכולים לבחור למכור את הנכס ולהתחלק בכספים, או שאחד מהם יפצה את השני בסכום השווה לחלק המגיע לו, ובתמורה יוכל להמשיך ולהחזיק בנכס.

החשיבות הגבוהה בכתיבת צוואה

דוגמה זו מעידה על החשיבות הגבוהה בניסוח שני ההסכמים. הן הסכם ממון והן צוואה. הסכם הממון ימומש במידה ובני הזוג יחליטו להיפרד. הצוואה תמומש כל עוד שני בני הזוג יחד, אם הסכם הממון לא מומש קודם לכן. כמובן שאם בני הזוג נפרדו, ולפי הסכם הממון הנכס שייך בצורה בלעדית לאב, עליו לשנות את הצוואה אם הוא אינו מעוניין שאשתו תקבל חלק מהנכסים לאחר מותו.לסיכום, בית המשפט לענייני משפחה נוטה להתחשב ברצונו האחרון של אדם לאחר מותו. לכן, הכתוב בצוואתו יתבצע בדרך כלל אם לא קיימת מחלוקת בדבר תקפותה של הצוואה. גם הסכם הממון מהווה מסמך משפטי בעל ערך, המופעל במקרה של פרידה בין שני בני הזוג. ההבדל המשמעותי בין השניים הוא האירוע שיציין את מימוש הכתוב בהסכם. אם אדם נפטר מבלי שהשאיר אחריו צוואה, בית המשפט ינהג במרבית המקרים על פי חוק הירושה, ולא על פי הכתוב בהסכם הממון.