חוק החולה הנוטה למות
התייעצו עם צוות עורכי דין ותיקים ומנוסים בתחום!
לשיחת ייעוץ ראשונית השאירו פרטים
ונחזור אליכם בהקדם
יש האומרים כי חיים ומוות ביד הלשון, אך בימינו הם עומדים בידיו של הצוות הרפואי. בעידן שבו ניתן להאריך את חייו של אדם באופן מלאכותי בעשורים רבים, נדרשת רגישות רבה להבנת צרכיו של מטופל זה, ורצונו.
בשנת 2005 התקבל "חוק החולה הנוטה למות", המאזן (לפי לשון החוק) "בין ערך קדושת החיים לבין ערך אוטונומיית הרצון של האדם והחשיבות של איכות החיים". חוק זה נועד למעשה לקבוע נהלים סדורים לסוגי הטיפול הרפואי שיינתנו לאדם, שהרופא קצב את חייו לתקופה של ימים או חודשים ספורים.
מדוע חוק זה שונה ומיוחד מחוקים אחרים
חוקים רבים נועדו להעניק קווים מנחים לבתי־המשפט בנושאים העולים למחלוקת בין בני זוג, חברות עסקיות וישויות נוספות. בתי־המשפט בערכאות יכולים לקבל את ההחלטה וניתן לערער עליה בעתיד.
לעומת זאת, הסיטואציה שבה אדם מוגדר כ"נוטה למות" אינה מאפשרת התפלפלות ארוכה בבתי-המשפט. לכן, כל החלטה המתקבלת בהתאם לחוק זה, משמעותה כיבוד רצונו של אדם הנמצא על סף מוות. בשל כך, המקרים המגיעים לערכאות השונות, בנושא זה עשויים להיות דחופים מאוד.
הפרדה בין המצב הרפואי של החולה
החוק מתייחס לשלושה מצבים רפואיים שונים:
- חולה שלא נותרו לו יותר משישה חודשי חיים – במצב זה אותו חולה יכול לבחור שלא לקבל טיפולים מאריכי חיים שלא יועילו לו. אם בכל זאת החולה מבקש טיפולים נוספים, גם אם הרופא אינו בטוח שיוכלו להקל עליו – יש לספק לו טיפולים אלה. אדם שאינו רוצה שיוארכו חייו, יכול לבקש שלא לקבל טיפולים נוספים אך יש לבצע טיפולים כמו: עירוי דם, טיפול באינסולין והזנה מלאכותית.
- חולה שנותרו לו יותר משישה חודשים – במצב זה על הרופאים המטפלים לעשות ככל יכולתם כדי להציל את חיים.
- אדם ב-14 הימים האחרונים לחייו – בשבועיים האחרונים לחייו של אדם, המטופל יכול להחליט שאינו מעוניין לקבל טיפולים נלווים ויש להפסיקם.
טיפול משפטי במקרים רפואיים הקשורים לחוק החולה הנוטה למות
קיימים מקרים רבים שבהם קיימת מחלוקת בין רצונה של משפחת החולה להחלטה של הצוות הרפואי. מקרים אלה יכולים למנות רצון של המטופל שלא להאריך את חייו, בעוד הצוות הרפואי טוען כי עדיין ניתן לטפל בו.
מקרים נוספים שנדונים במסגרת חוק החולה הנוטה למות הם האפשרות להשתמש בזרעו של המטופל לצורך פונדקאות. מקרים אלה עשויים להגיע לבית־המשפט לקבלת החלטה סופית. למשל, ניתן לראות פסיקות בנושא ב-תק-מח 2022(1), 7778, שבהן בוטלה בקשה של אחות נפטר להשתמש בזרעו להליך פונדקאות, כדי לאמץ את ילדו, לאחר שנפטר.
מקרים אחרים קשורים להחלטות שהתקבלו באופן שרירותי על ידי בתי־חולים שונים בארץ, כאשר לא נמצאו בני משפחה בסביבתו של המטופל. החלטות להמשיך את חייו של אדם באופן מלאכותי או להפסיק את הטיפול הגיעו לא אחת לבתי־המשפט וגררו דיונים ארוכים.
לכאורה, נראה כי ישנו מסמך משפטי שבו אדם יכול לקבוע מי יחליט האם להמשיך את הטיפול בו. מסמך זה הוא ייפוי כוח מתמשך. אך האם הוא תקף? נדון על כך בקצרה.
האם ייפוי כוח מתמשך מעניק את הזכות לקביעת הטיפול באדם הנוטה למות?
שאלה נפוצה בתחום זה עוסקת בסמכות של מיופה כוח מתמשך בתחום הרפואי לקבוע המשך טיפול באדם. מבחינת החוק היבש (על פי תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות (ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס ומסמך הבעת רצון), התשע"ז-2017 – מיופה הכוח "גם אם הוא לעניינים בריאותיים – אינו מוסמך לקבל החלטות, לתת הוראות או לבצע פעולות הקשורות לטיפול רפואי בסוף החיים, לפי חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005".
עם זאת, במקרה שהמטופל אינו במצב שבו יוכל לבחור את הטיפול הרפואי, ולא השאיר כל הנחייה בנושא לבית־החולים, ייתכן והצוות הרפואי ייוועץ בכל זאת עם מיופה הכוח הרפואי ובני משפחתו של המטופל.
משרדה של חגית הלוי מטפל במקרים רבים המבוססים על חוק החולה הנוטה למות. ניתן לפנות למשרד לייעוץ מקיף וסיוע בנושאים מורכבים ורגישים אלה.
התייעצו עם צוות עורכי דין ותיקים ומנוסים בתחום!
לשיחת ייעוץ ראשונית השאירו פרטים
ונחזור אליכם בהקדם
תחומי עיסוק נוספים:
ניתן להגיע לפגישת ייעוץ שבה נבחן את המצב הקיים,
תקבל/י תשובות והסברים לכל השאלות שלך ופתרון או המלצה מה כדאי לעשות.
לייעוץ ראשוני התקשר/י עכשיו: 077-3487178
