הליך גירושין
התייעצו עם צוות עורכי דין ותיקים ומנוסים בתחום!
לשיחת ייעוץ ראשונית השאירו פרטים
ונחזור אליכם בהקדם
הגעתם להחלטה גורלית – לפרק את קשר הנישואין. אין ספק שהחלטה כזו דורשת אומץ רב והבנה כי עומדת לפניכם תקופה לא פשוטה, שכוללת קושי רגשי וגם הליכים משפטיים לא קלים, בחלק מהמקרים. לכן, נשאלת השאלה: מה הוא אותו הליך "מורכב"? להליך זה – קוראים "הליך גירושין". כדי שתוכלו להתגרש, עליכם לעשות זאת באופן פורמאלי. לכן, נשאלות השאלות: מה כולל הליך גירושין, מה כדאי לדעת על הליך גירושין ובכלל כיצד מתגרשים?
על כל השאלות הללו ועוד, נשיב במאמר שלהלן. בתחילה נסביר מה כולל הליך גירושין, מה הדין לגבי גירושין בישראל וכן מבחינה פרקטית – כיצד מתנהל הליך גירושין בבית הדין הרבני (בין היתר – נסביר מדוע גירושין נערכים בבית הדין הרבני). לאחר כל אלו, נסביר על הליכים נוספים שכלולים בהליך גירושין. כלומר, נסביר מהי תביעת מזונות ילדים, מהי תביעת משמורת וכן מה הדין באשר לחלוקת רכוש בין בני זוג במסגרת הליך גירושין. לכל אלו נתייחס לנוחיותכן\ם וידיעתכן\ם הגולשות והגולשים. יוער כי המאמר שלהלן כתוב בלשון זכר, אך הוא מתייחס לשני המינים.
עוד הערה לפני שנתחיל – המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך, כדאי לפנות למשרדנו ולתאם פגישת ייעוץ.
הליך גירושין – מה הוא כולל?
המונח "הליך גירושין", הוא במידה רבה מעין "כותרת" למספר הליכים שבני זוג צריכים לקיים, על מנת להתגרש. לא מדובר בהליכים שהם בבחינת "רשות", אלא בהליכים שמחובת בני הזוג לקיים, או להסכים על תוצאתם, על מנת שיוכלו להתגרש למעשה ולהלכה.
כדי שבני זוג יוכלו להתגרש מבחינה משפטית, עליהם לעשות כן באמצעות הגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני. במדינת ישראל, ענייני גירושין ונישואין נתונים לשיפוט הבלעדי של בתי הדין הרבניים. כך קובע חוק הנקרא "חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג – 1953 (להלן: "חוק שיפוט בתי הדין הרבניים"). חוק זה קובע כי נישואין וגירושין בין יהודים, ייערכו על פי "דין תורה". כך שזוג המבקש להתגרש, יגיש תביעת גירושין (שהיא כפי שנסביר בהמשך – תביעה לכל דבר ועניין) לבית הדין הרבני. במסגרת תביעת הגירושין, בית הדין יבחן האם הוכחה עילת גירושין, מבין עילות הגירושין המוכרות בדין הדתי – עברי ובמידה ואכן הוכחה עילת גירושין, יורה בית הדין על סידור גט.
זאת ועוד, במסגרת הליך גירושין, בני הזוג יצטרכו להסדיר את סוגיית הרכוש המשותף שלהם. בהתאם להוראות הדין – רכוש משותף שבני הזוג צברו במהלך חיי הנישואין, יחולק ביניהם באופן שווה, למעט חריגים מסוימים, אשר נרחיב עליהם בהמשך המאמר. יתר על כן, בעת גירושין, בני זוג צריכים להסדיר את הנושא החשוב ביותר בנושא הגירושין והוא סוגיית משמורת הילדים. דהיינו, בעת גירושין, בני הזוג צריכים להכריע מי מהם ישמש בתור משמורן בלעדי, כלומר – ההורה אשר יהיה אחראי באופן שוטף לגידול הילדים ובהתאמה כיצד יקוימו הסדרי הראיה שמהם ייהנה ההורה השני, שאינו הורה משמורן. ההורים יכולים להסכים על קיומה של משמורת משותפת. בהתאמה, בעת גירושין, במידה ולבני הזוג יש ילדים משותפים, הרי שגם נושא מזונות הילדים, עליהם להסדיר. על כל אותם הליכים, נרחיב בהמשך המאמר.
לסיכום ביניים, נציין כי הליך גירושין הוא כותרת למספר הליכים שהם הכרחיים לגירושין. כמו כן, הליך גירושין הוא הליך מורכב, הכולל מספר הליכים נפרדים ולא רק הליך אחד שבהתקיימו בני הזוג יכולים להמשיך בחייהם ללא השגות.
ערכאות השיפוט במסגרת הליך גירושין
בתחום הגירושין, ישנן שתי ערכאות שיפוט שכדאי להכיר, משום שהן רלוונטיות למי שמבקש להתגרש. הערכאה האחת, היא כאמור בית הדין הרבני. נזכיר – בסמכות בית הדין הרבני, לעסוק באופן בלעדי בענייני נישואין וגירושין וכפועל יוצא – תביעה לגירושין תוגש אך ורק לבית הדין הרבני. במקביל, לבית הדין הרבני יש גם סמכות לעסוק בתביעות הנלוות לענייני נישואין וגירושין, כמו למשל – תביעה לשלום בית, תביעת כתובה ועוד. לבית הדין הרבני, יש סמכות גם לעסוק בתביעה למזונות ילדים ואישה. באשר למזונות, נעיר כי סמכותו מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה, אשר לגביו נרחיב בהמשך.
חשוב להדגיש כי לבית הדין הרבני אין סמכות לעסוק בתביעות לחלוקת רכוש בין בני זוג וכן בתביעות למשמורת ילדים. עם זאת, בית דין רבני עשוי "לקנות" סמכות לעסוק בתביעות אלו, במקרים הבאים – כאשר ישנה הסכמה בין בני הזוג, אזי בני הזוג יכולים לנהל תביעת משמורת בבית הדין הרבני. אפשרות שניה, היא כאשר מוגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני, הכורכת עמה את ענייני משמורת הילדים. במקרה כזה, מי שמגיש ראשון את תביעת הגירושין "הכרוכה", מקנה לבית הדין הרבני את הסמכות לעסוק בנושאים שבאופן רגיל אין בסמכותו לעסוק בהם. אגב, תביעות כרוכות לבית הדין, יוצרות את "מרוץ הסמכויות" בין בית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני. במקרים כאלו, נוצר כאמור מרוץ בין בני הזוג לגבי מי שמקדים ומגיש תביעה. כאשר מוגשת תביעה למשמורת ילדים לבית המשפט למשפחה ותביעה זו מוקדמת לתביעה שמוגשת לבית הדין הרבני, הרי שהסמכות ניתנת לבית המשפט לענייני משפחה, מכוח כלל כיבוד הערכאות.
האמור עד כה, מוביל אותנו להזכיר את ערכאת השיפוט השנייה בתחום דיני המשפחה. ערכאה זו, היא בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט לענייני משפחה הוקם בשנת 1995, על מנת לתת מענה לתיקי משפחה וליצור ערכאה משפטית ייעודית לתחום דיני המשפחה. מכאן, שלבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לעסוק בכל סכסוך משפטי בין בני משפחה. נעיר, כי "בן משפחה" לצורך החלת סמכותו של בית המשפט הזה, מוגדר בתור – הורים וילדים, אח ואחות, הורים וילדים מאמצים ומאומצים ואף סבים וסבתות וכן בני זוג נשואים לרבות ידועים בציבור. בנוסף, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לעסוק במגוון תחומים הנוגעים לדיני המשפחה, כמו לדוגמא – ענייני ירושות וצוואות, אימוץ ילדים, פונדקאות, הסכמים בתחום דיני המשפחה ועוד.
לסיכום חלק זה: בתחום דיני המשפחה ישנן שתי ערכאות שיפוט. האחת היא בית הדין הרבני האמון על שפיטה בתחום הנישואין והגירושין. השנייה היא בית המשפט לענייני משפחה, האמון על שפיטה בכל תחומי המשפחה, מלבד תביעות לגירושין בין יהודים.
נישואין וגירושין במדינת ישראל
כאמור, ענייני נישואין וגירושין במדינת ישראל מוסדרים בהתאם לדין הדתי – אישי שחל על בני הזוג. בכל הנוגע ליהודים, חוק שיפוט בתי הדין הרבניים, קובע כי נישואין וגירושין ייערכו על פי הדין הדתי. במקביל, באשר לשאר בני הדתות האחרות במדינת ישראל, קובע "דבר המלך במועצתו", אשר חוקק עוד בימי המנדט הבריטי, כי כל העדות הדתיות תקבלנה את סמכות השיפוט בתחום דיני האישות.
כלומר, במקביל לבתי הדין הרבניים הנוגעים ליהודים, קיימים בארץ בתי דין דתיים הנוגעים לבני הדת המוסלמית, הנוצרית וגם הדרוזית. המשמעות היא כי הדין הדתי חל על כל אזרחי ישראל, בין אם הם יהודים ובין אם הם בני דתות אחרות. אגב, אחת ההשלכות של העובדה הזו, היא כי זוגות בני דתות שונות, אינם יכולים להינשא בארץ. כך גם באשר לזוגות בני אותו המין. אך זהו כבר נושא למאמר אחר ונפרד. מעתה נעסוק בדין הדתי – אישי שחל על יהודים.
גירושין בבית הדין הרבני:
גירושין בבית הדין הרבני נפתחים עם הגשת תביעת הגירושין. תביעת גירושין בבית הדין הרבני היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין. מבקש הגירושין צריך להגיש כתב תביעה הכולל את הפירוט העובדתי הרלוונטי לגירושין ולהוכיח כי עומדת לו עילת גירושין, מבין עילות הגירושין המוכרות בדין הדתי – עברי. עילות גירושין שמוכרות לפי ההלכה היהודית, הן למשל – עילת הבגידה. כלומר, מקרה שבו אישה מקיימת יחסי אישות עם גבר אחר, בעת שהיא נשואה. עילת גירושין נוספת היא עילת מעשה כיעור. כלומר, התנהגות לא ראויה מצד האישה, שאינה "בגידה" כמשמעותה לעיל. עילת גירושין מוכרת אחרת לפי הדין היהודי – דתי, היא עילת הפגם הגופני. כלומר, כאשר לאחד מבני הזוג יש פגם גופני שלא היה מוכר לפני הנישואין, אשר יש בו כדי למנוע מבני הזוג לקיים יחסי אישות, אזי קמה עילת גירושין. עילות גירושין נוספות שקיימות, שלא נרחיב עליהן, הן – עילת מורדת, עוברת על דת יהודית, אי קיום יחסי אישות ועוד.
לאחר הגשת כתב התביעה לגירושין, הצד השני רשאי להשיב לתביעת הגירושין ולאחר מכן – ייקבע מועד לדיון בתביעת הגירושין בפני בית הדין הרבני. תביעות גירושין נדונות בפני שלושה דיינים בבית הדין הרבני. בשלב הראשון, ינסו הדיינים להביא לידי פשרה בין בני הזוג וכן לידי שלום בית. במידה והניסיון לא יצלח, לרוב ייקבע מועד דיון נוסף ואף דיונים נוספים.
אגב, במסגרת אותם דיונים, ינהלו בני הזוג הליך גירושין. כל אחד מהצדדים ינסה להוכיח את טענותיו. מבקש הגירושין יבקש להוכיח כי עומדת לרשותו עילת גירושין. הצד השני, עשוי לנסות ולהוכיח כי אין להורות על גירושין. עם זאת, במידה ובית הדין הרבני ימצא כי הוכחה עילת גירושין, הרי שאז יורה בית הדין הרבני על גירושין, כלומר – על סידור גט.
כיצד פותחים תיק גירושין?
כאמור, תביעת גירושין היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין. בעת הגשת תביעת הגירושין, יוגש לבית הדין הרבני כתב תביעה. כמו כן, במסגרת הגשת תביעת הגירושין, על מגיש התביעה לשאת בתשלום אגרה, ששיעורה עומד על 383 ₪. לאחר מכן יש למסור את כתב התביעה לגירושין, לצד השני. לאחר הגשת כתב התביעה ייקבע מועד לדיון, אשר יישלח לצדדים בדואר, לרבות למשרדו של עורך דין גירושין המייצג את כל אחד מהצדדים.
תביעה מוסכמת לגירושין
הליך גירושין לא מחייב ניהול הליך מן ההתחלה ועד הסוף. בני זוג יכולים להתגרש בצורה קלה וקצרה. הדרך לעשות כן היא בהסכמה. כאשר בין בני הזוג ישנה הסכמה על הגירושין, עליהם לערוך הסכם גירושין. הסכם הגירושין יכול להתייחס לגירושין לגופם, אך הוא גם יכול להתייחס למכלול נושאי הגירושין כפי שתיארנו בקצרה לעיל לרבות משמורת, הסדרי ראייה ומזונות הילדים הקטינים. במידה ובין בני הזוג יש הסכמה על הגירושין, עליהם להגיש תביעה לאישור הסכם גירושין לבית הדין הרבני.
תביעה לאישור הסכם גירושין, זולה יותר בכל הנוגע לשיעור האגרה, שעומד על 274 ₪. עם הגשת התביעה לאישור הסכם גירושין, בני הזוג יזומנו לדיון בפני בית הדין הרבני. בתביעות מוסכמות לגירושין, בית הדין לא נוהג להערים קשיים ובהיעדר נסיבות מיוחדות, הוא יורה על סידור גט. נעיר כי הסכם גירושין ובקשה לאישור הסכם גירושין קלים ונוחים בהרבה, מאשר תביעת גירושין המתנהלת ומתבררת לגופה.
נושאים נוספים הנוגעים להליך גירושין:
כפי שתיארנו לעיל, הליך גירושין הוא בעצם כותרת למספר הליכים שנוגעים לסיטואציה שבה בני זוג מבקשים להיפרד ולפרק את התא המשפחתי המשותף שלהם. הליך גירושין לא מסתכם רק בעצם הגירושין שנערכים בבית הדין הרבני, אלא גם בנושאים נוספים – כגון, מזונות ילדים, חלוקת רכוש משותף, סוגיית המשמורת ועוד. על כל אלו, נסביר בחלק שלהלן:
הסדרת סוגיית משמורת הילדים
משמורת היא הכינוי לזכות שמוקנית לאחד ההורים, לשמש בתור הורה משמורן על ילדיו ולהיות אחראי על הגידול השוטף והקבוע בילדים. לרוב, בעת גירושין, הורה אחד נותר בתור הורה משמורן באופן בלעדי וההורה השני נהנה מהסדרי ראיה.
הסדרי ראיה, הם כינוי לימים קבועים במהלך השבוע ובכל סוף שבוע שני, לרוב, שבהם ההורה הלא משמורן, זוכה לשהות עם ילדיו ולדאוג לצרכיהם. ענייני משמורת ילדים יכולים להיות מוסדרים בהסכמת בני הזוג. אך במידה ואין ביניהם הסכמה, ניתן להגיש כבר בעת הפרידה (דהיינו, לא הגירושין) בקשה למשמורת זמנית, שבמסגרתה בית המשפט יורה על משמורת עד להכרעה סופית בתביעת המשמורת. לאחר תקופה מסוימת, בהתאם לטובת הילד וגם בין היתר – על סמך הערכה של עובד סוציאלי, יכריע בית המשפט בעניין המשמורת הסופית. כמובן שלבית המשפט ישנה הסמכות הסופית ושיקול הדעת הבלעדי לקבוע את סוגיית המשמורת. נעיר כי בני זוג יכולים גם לקיים משמורת משותפת, כלומר – משמורת שבמסגרתה שני בני הזוג ייהנו מבילוי עם ילדיהם ויחלקו את זמנם במשותף. גם משמורת משותפת, היא נושא שיכול להיות מוכרע בהסכמת ההורים, או על פי החלטת בית המשפט.
מזונות ילדים
על פי ההלכה היהודית, על האב מוטלת חובה מוחלטת לשאת במזונות ילדיו. מזונות הם תשלום קבוע וחודשי שבו נושא האב על מנת להבטיח לילדיו קיום כלכלי הולם. בדרך כלל, מזונות מתחלקים לשני סוגים: מזונות מדין חובה שכוללים את כל ההוצאות השוטפות והבסיסיות הנדרשות לשם גידול הילדים וכן – מזונות מדין צדקה, שכוללים את התשלומים הנוספים (הלא בסיסיים) הנדרשים לגידול הילדים.
לרוב, עד גיל 6, כל המזונות שבהם נושא האב, הם מזונות מדין חובה. לאחר מכן, המזונות מדין חובה נותרים על כנם, אך הוצאות נוספות מוגדרות בתור מזונות מדין צדקה. ההבדל בין המזונות הללו, כי האב חייב במזונות מדין חובה באופן מוחלט ללא תלות בהשתכרותו והכנסתו.
מנגד, לגבי מזונות מדין צדקה, האב חייב בהתאם לגובה הכנסתו וכן גם בהתאם לגובה הכנסתה של האישה. כבר בעת הפרידה, ניתן להגיש תביעה למזונות ובקשה למזונות זמניים וזאת עד להכרעה בתביעה הסופית. בעת הגשת תביעת מזונות, יש לצרף טופס הנקרא "הרצאת פרטים" וכן יש לצרף תלושי שכר, שכן אלו משמשים את בית המשפט על מנת לקבוע את גובה המזונות. נשוב ונזכיר כי תביעת מזונות ניתן להגיש לבית המשפט לענייני משפחה, או לבית הדין הרבני.
חלוקת רכוש בין בני זוג
הדין הנוגע לחלוקת רכוש בין בני זוג, מוגדר בחוק הנקרא "חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973" (להלן: "חוק יחסי ממון"). חוק זה קובע כי בעת פרידה או פקיעת נישואין, תיערך חלוקת רכוש משותף, לגבי כלל הרכוש המשותף של בני הזוג. ההגדרה למונח "כלל הרכוש המשותף", נוגעת לכל סוג של רכוש, למעט – קצבת נכות, קצבת אלמנות, רכוש שהתקבל במתנה או בירושה אצל אחד מבני הזוג וכן רכוש שהיה שייך לאחד מבני הזוג לפני הנישואין.
מכאן, נובע כי רכוש כדוגמת – חסכונות, דירת מגורים, מניות, קופות גמל וכו', מוגדר בתור רכוש משותף, שיחולק בין בני הזוג באופן שווה, למעט החריגים שציינו לעיל. אגב, למען השלמת התמונה, נעיר, כי לבני זוג יש אפשרות להתנות על ההסדר הקבוע בחוק יחסי ממון וזאת באמצעות עריכת הסכם ממון. הסכם ממון הוא הסכם הצופה פני גירושין שנערך בין בני זוג, שתכליתו לקבוע חלוקת רכוש ונכסים בין בני זוג בעת הגירושין. במסגרת הסכם ממון, יכולים בני זוג לקבוע חלוקת רכוש שונה ובכך להתנות על ההסדר הקבוע בחוק יחסי ממון. אגב, במקרים מיוחדים, גם לבית המשפט יש סמכות לסטות מהכלל לפיו יש לחלק את הרכוש באופן השווה, בהתחשב ביכולת ההכנסה של בני הזוג ומסת הרכוש שלהם. אך מקרים אלו חריגים, כאשר האפשרות הזו קבועה בסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון.
לסיכום
הליך גירושין הוא הליך מורכב מאוד, אשר כולל מספר רב של הליכים משפטיים שונים. כפי שתיארנו במאמר זה, המונח "הליך גירושין" הוא בעצם כותרת למספר הליכים שקשורים אחד לשני ויוצרים ביחד את הגירושין. במסגרת הליך גירושין, בני זוג צריכים להסדיר את עצם הגירושין וכן את הסדרי משמורת הילדים, מזונות הילדים וכן את אופן חלוקת הרכוש המשותף של בני הזוג. אנו ממליצים בחום לפנות לעורך דין גירושין, במידה ואתם עומדים לקראת הליך גירושין או נמצאים בעיצומו.
שאלות ותשובות
הליך גירושין נפתח לרוב בהגשת בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, שכן אלו ערכאות השיפוט המוסמכות בישראל לדון בנושא הגירושין על תחומיו השונים ולרבות חלוקת רכוש, משמורת, זמני שהות, מזונות כתובה וכיוצ"ב. חשוב להדגיש כי במידה והצדדים הגיעו להסכמות ביניהם והם מעוניינים לאשר הסכם גירושין בפני הערכאות השיפוטיות מבלי לנהל מאבק משפטי, הרי שבמקרה כזה אין צורך להגיש בקשה ליישוב סכסוך לערכאות השיפוט אלא לפנות בהגשת בקשה לאישור הסכם הגירושין. חשוב לציין שהן את הבקשה ליישוב סכסוך והן את הבקשה לאישור הסכם הגירושין יש להגיש לבית המשפט למשפחה או לבית הדין הרבני בעל סמכות השיפוט המקומית של העיר בה מתגוררים הצדדים.
על מנת להתחיל בהליך הגירושין ראשית יש להגיש למזכירות בית המשפט "בקשה ליישוב סכסוך". לאחר מכן הצדדים מוזמנים להופיע להליך קצר בו נעשה ניסיון ליישב את המחלוקות בדרכי פשרה תוך הגעה להסכם גירושין. במידה והליך יישוב הסכסוך מוצה ללא הגעה להסכם פשרה כולל, הרי ששמורה לצד שהגיש את הבקשה ליישוב הסכסוך האפשרות לבחור ערכאה משפטית (ביהמ"ש למשפחה או לחילופין ביה"ד הרבני) ולהגיש לאותה הערכאה את התביעות הרלוונטיות לרבות: תביעה למשמורת, תביעה למזונות, תביעה רכושית וכיוצ"ב. נציין כי בעבור כל תביעה שמוגשת על הצד המגיש את התביעה לשלם אגרה מתאימה בגובה כמה מאות ש"ח, כאשר סכומים אלה קבועים בחוק ובתקנות והמפורטים בין היתר באתר בית המשפט.
תביעה לגירושין יש להגיש לבית הדין הרבני בעל סמכות השיפוט המקומית של העיר בה מתגוררים הצדדים או של העיר האחרונה בה התגוררו הצדדים בטרם נפרדו. לדוגמא, צדדים המתגוררים במודיעין יגישו את תביעת הגירושין לבית הדין הרבני האיזורי בירושלים, כאשר צדדים המתגוררים בראשון לציון יגישו את תביעת הגירושין לבית הדין הרבני האיזורי בתל אביב.
התייעצו עם צוות עורכי דין ותיקים ומנוסים בתחום!
לשיחת ייעוץ ראשונית השאירו פרטים
ונחזור אליכם בהקדם
תחומי עיסוק נוספים:
ניתן להגיע לפגישת ייעוץ שבה נבחן את המצב הקיים,
תקבל/י תשובות והסברים לכל השאלות שלך ופתרון או המלצה מה כדאי לעשות.
לייעוץ ראשוני התקשר/י עכשיו: 077-3487178
