הורות משותפת

שינויים מהותיים בתפיסת המשפחה, הן במדינת ישראל והן במדינות העולם, הביאו למגוון שינויים חברתיים. לדוגמא: לעליית מוסד הידועים בציבור, לעליית תפוצת המשמורת המשותפת, לשינוי בתפיסת האבהות ובכלל זה להכרה בזכויותיהם של זוגות מאותו המין. פועל יוצא של כל אלו, הוא גם ההכרה במתכונת ההורות המשותפת.

אם בעבר תפיסת המשפחה הייתה שמרנית מאוד, שלפיה משפחה חייבת לכלול אב האמון על הפרנסה ואם האמונה על גידול הילדים, הרי שהיום התפיסה הזאת משתנה. לדוגמא, משפחות רבות מקיימות מתכונת של משפחה של הורות משותפת, שבמסגרתה שני בני הזוג מקיימים משמורת מלאה ושווה, בכל הנוגע לגידול ילדיהם. בנוסף, אם בעבר זוגות מאותו המין לא היו יכולים להקים משפחה (כאשר עד שנות השבעים של המאה הקודמת, זוגיות מאותו המין ויחסי אישות בין שני גברים, נחשבו לפי החוק הישראלי בתור עבירה פלילית), הרי שכיום זוגות רבים בני אותו המין מקיימים משפחות.

מכאן נשאלת השאלה, אילו גורמים הביאו לעליית שכיחותו של מוסד ההורות המשותפת? הבה נציג את חלקם:

שינויים חברתיים:

בין השינויים החברתיים אשר הביאו לעליית מעמדו של מוסד ההורות המשותפת, בולט השינוי בתפיסת זכויותיהם של זוגות חד מיניים. שינוי נוסף הוא שינויים משפחתיים, למשל יותר בני זוג המקיימים משמורת משותפת וכו'. יתר על כן, שינויים בתפיסת זכויות האדם, בין היתר בזכות להקים משפחה, בזכות לכבוד וכו' הביאו לשינויים חברתיים חשובים מאוד, שבין היתר משליכים על מתכונת ההורות המשותפת.

עלייה במעמד האישה:

אם בעבר התפיסה הנושנה הייתה כי תפקיד האישה לגדל את הילדים, הרי שכיום חלה עלייה משמעותית במעמד האישה. עלייה זו מלווה את העולם המודרני מזה כמאה שנים. אם משנות העשרים של המאה הקודמת, הותר לנשים להצביע בבחירות, הרי שכיום נשים ממלאות תפקידים חשובים מאוד. בין היתר, נשים משמשות כראשות ממשלה, נשיאות וכו'. עלייה במעמד האישה הביאה גם לעלייה בשיעור ההשתתפות של נשים בשוק העבודה. כתוצאה מכך, מוסד המשפחה עבר שינויים מהותיים. כלומר, לא עוד האישה בתפקידה הארכאי כאמונה על גידול הילדים, אלא שהיום נשים רבות מעדיפות להשקיע את מרצן בפיתוח הקריירה שלהן. מכאן שלא מעט נשים אינן נישאות ובשלב מסוים בוחרות להביא ילדים ללא נישואין. התוצאה של כל אלו היא עליית שכיחותו של מוסד ההורות המשותפת.

שינוי במתכונת המשפחה ותפיסתה:

אנו חיים במציאות של עולם גלובלי: אנו הרבה יותר ניידים, זמינים ולמעשה קשורים לכל רחבי העולם במרחק של הודעה ברשתות החברתיות. אנו גם חיים בעידן של עודף מידע, מודעים יותר לזכויותינו ורוצים להשיג הנאות רבות, לעיתים על חשבון דברים שבעבר נחשבו בתור טאבו, לרבות חיי משפחה.

כתוצאה מכך, במציאות החיים הנוכחית, הקמה של משפחה אינה בהכרח היעד הראשון של כל אחד מאתנו. בעבר היה זה מובן מאליו שבגיל מסוים מקימים משפחה ומולידים ילדים. כיום, הטאבו הזה נפרץ ומשפחה אינה תמיד בעדיפות הראשונה, שכן רבים מעדיפים לטעום ממטעמי העולם, להתנסות בדברים חדשים ולבדוק את הגבולות. לכל העובדות הללו יש השפעה ישירה על תפיסת המשפחה. כך לדוגמא, אם בעבר נישואין היו הכרח, הרי שכיום זוגות רבים חיים יחדיו במתכונת של ידועים בציבור, כלומר: זוגיות שאינה בהכרח פורמאלית. אם בעבר תפקיד הבעל היה לפרנס את המשפחה, הרי שכיום התפקיד הזה לא בהכרח מוטל בלעדית על הבעל, אלא שזוגות רבים משקיעים באופן שווה בפיתוח הקריירה וגם בוחרים לגדל את הילדים המשותפים יחדיו.

ההתפתחות הגלובלית והשינויים שחלו בסדר העדיפויות, הביאו גם להתפתחותו והתחזקותו של מוסד ההורות המשותפת. אנשים רבים מבקשים להקים משפחה בגיל מאוחר, גם אם לא בעזרת בן זוג. נשים רבות מבקשות להוליד ילד בגיל מאוחר ללא בן זוג. כך שאם נסכם את הנקודה זו, נוכל לומר כי שינויים גלובליים ומודרניזציה משפיעים ישירות על התפתחותו של מוסד ההורות המשותפת.

דיני הנישואין והגירושין בישראל:

אם נתמקד בפינה הקטנה שלנו, שהיא מדינת ישראל, נוכל לבחון לעומק כיצד התפתח והתחזק מוסד ההורות המשותפת. אנו סבורים כי העובדה שבישראל, ענייני הנישואין והגירושין כפופים לדין הדתי-אישי, משליכה ישירות גם על מוסד ההורות המשותפת. נסביר: ברוב מדינות העולם ענייני הנישואין והגירושין מוסדרים על פי חוקי המדינה, החילונית לרוב. בישראל, על פי חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, ענייני הנישואין והגירושין כפופים לדין הדתי. כך שבני זוג רבים בישראל מנועים מלהינשא, הן משום שהדין הדתי אינו מכיר, למשל, בנישואי כהן וגרושה, בנישואין של בני זוג מאותו המין ואף בנישואין של בני זוג שאינם מאותה דת. מכאן, שאכיפת הדין הדתי על ענייני הנישואין והגירושין, משליכה ישירות גם על הרצון של זוגות רבים להימנע מלהינשא פורמאלית במדינת ישראל. אנו סבורים כי יש לכך השלכה על מוסד ההורות המשותפת.

עלייה ברמת הרפואה:

אין ספק שגם לעלייה ברמת שירותי הרפואה וההתקדמות הטכנולוגית, יש תרומה מכרעת לעליית קרנו של מוסד ההורות המשותפת. האפשרות לערוך הפרייה מלאכותית לא הייתה קיימת בעבר. עם קיומה נוצרה אפשרות להביא ילדים ולהקים משפחה, גם באמצעים שלא היו מוכרים בעבר. האפשרות הזו גם מאפשרת לנשים ולזוגות חד מיניים להקים משפחה. מכאן, אם נקשור בין העלייה במעמד האישה, שינויים חברתיים כפי שפירטנו לעיל וגם שינויים בתפיסת המשפחה, הרי שכל אלו מתמזגים היטב בשינויים שעבר עולם הרפואה, כך שכל אלו יחד תרמו גם תרמו להתפתחותו של מוסד ההורות המשותפת.