מינוי אפוטרופוס

מהו אפוטרופוס?

אפוטרופוס הוא אדם מסוים שממונה על ידי בית המשפט, או מתמנה באופן טבעי בהתאם להוראות חוק הכשרות, לשמש בתור מי שאמון על דאגה לצרכיו הקיומיים והיומיומיים של אדם מסוים. בהתאם לכך, אפוטרופוס חייב גם בהתחייבויות רבות, כמו החובה לנהוג בהגינות ובמהימנות, החובה לנהוג בתום לב וכן החובה לשקול רק שיקולים הנוגעים לטובת החסוי (כלומר, האדם אשר לו הוא משמש בתור אפוטרופוס). אפוטרופוס משמש בתור בעל סמכות כלפי החסוי. לכן, תפקידו של אפוטרופוס, בין אם הוא אפוטרופוס טבעי (כמו הורה לילד) או אפוטרופוס שממונה על ידי בית המשפט, הוא תפקיד חשוב ביותר. רק כדי להמחיש את חשיבותו התפקיד, נדגיש כי אפוטרופוס עשוי להיות חייב מבחינה פלילית אם הוא פוגע בחסוי וכן הוא עשוי להיות חייב בנזיקין לטובת החסוי או לצדדים שלישיים, אם הוא נוהג שלא כשורה ובניגוד לסטנדרט הזהירות המצופה ממנו. כמו כן, אפוטרופוס שממונה על ידי בית המשפט, חייב בדין וחשבון לבית המשפט, בין אם באופן ישיר ובין אם באמצעות העמותה האמונה על אפוטרופוס.

ככלל, יש להבחין בין שני סוגים של אפוטרופסות. מצד אחד אפוטרופוס יכול להיות אפוטרופוס טבעי. זה החוק כאשר מדובר בילדים והורים או קרובי משפחה שמתמנים לשמש בתור אפוטרופוס במקרה של פטירת ההורים. מצד שני, ישנם אפוטרופוסים שמתמנים לנושא ספציפי, לצורך ביצוע פעולות מסוימות. לדוגמא, אפוטרופוס יכול להתמנות לתקופה מסוימת כדי לשמש "פה" לקטין אשר בית המשפט צריך להורות על הכרזתו בתור בר אימוץ למשפחה אחרת. כמו כן, אפוטרופוס יכול להתמנות כדי להיות אמון על טיפול באדם מבוגר וסיעודי אשר לא מסוגל יותר לדאוג לצרכיו. סוג כזה של אפוטרופוס, מוכר מאוד לאנשים רבים אשר בשלב מסוים בחייהם מתמנים לשמש בתור אפוטרופוס להוריהם הקשישים.

כאמור, אפוטרופוס יכול גם להתמנות במקרים שבהם נדרשת פעולה מסוימת, למשל, במקרה שבו אדם לא יכול לקבל החלטה בטווח קצר עקב מצב בריאותי (לדוגמא – במקרה שאדם מונשם בבית החולים). במקרים כאלו ישנן החלטות המצריכות מינוי של אפוטרופוס לגוף. במקרים כאלו ניתן למנות אפוטרופוס זמני, דהיינו, במינוי הד הוק (למטרה מסוימת ולא לצמיתות). עוד דוגמא לצורך במינוי אפוטרופוס, היא במקרה שבית המשפט ממנה אפוטרופוס לרכוש. במקרה כזה על אפוטרופוס לדאוג לניהול ענייניו הכלכליים של החסוי ולא תהיה לאפוטרופוס סמכות לנהל עניינים אחרים הנוגעים לחייו של החסוי. דוגמא נוספת באה לידי ביטוי בנסיבות שבהן מתמנה אפוטרופוס גם לענייני הרכוש וגם לענייני הגוף. כך לדוגמא נעשה לעיתים במקרים שבהם מתמנה אפוטרופוס לקשיש. במקרים כאלו המינוי נעשה בשל חוסר יכולתו של החסוי לדאוג לכל ענייניו ולכן אז סמכותו של האפוטרופוס תהיה רחבה יותר, מאשר מינוי שנעשה לעניין ממוקד כפי שתיארנו לעיל. דוגמא שכיחה למקרים כאלו היא מינוי אפוטרופוס לחולה אלצהיימר, שכן מדובר במחלה שלא מאפשרת לקשיש לנהל את עניינו באופן רגיל. לכן, חולי אלצהיימר בדרך כלל נהנים מתמיכה של אפוטרופוסים (שיכולים להיות כמובן ילדיהם).

הבה נסכם את האמור עד כה: אפוטרופוס הוא בעל תפקיד הנושא בחובו אמון רב, אשר תפקידו הוא לנהל את ענייניו של חסוי, אשר אינו מסוגל לדאוג לצרכיו, או לא מסוגל בנקודת זמן מסוימת לקבל החלטות (לדוגמא – אדם שמונשם בבית החולים ולא יכול להחליט בנקודה מסוימת על ביצוע או אי ביצוע של פעולה רפואית). אפוטרופוס יכול להתמנות במקרים שבהם מדובר באדם סיעודי ו\או קשיש שלא יכול לדאוג לצרכיו. לחילופין, אפוטרופוס יכול להתמנות לצורך ביצוע פעולה מסוימת או לשם ייצוג אדם בפעולה מסוימת (לדוגמא – מינוי אפוטרופוס לקטין שעתיד להיות מאומץ על ידי משפחה אחרת). כפי שנסביר בקצרה תחת הכותרת הבאה, אפוטרופוס גם יכול להיות אפוטרופוס טבעי, כאשר מדובר בהורים וילדים. כאמור, משום שתפקיד האפוטרופוס נושא בחובו אמון מהותי וחובות למכביר, הרי שאפוטרופוס שחוטא לתכליתו ותפקידו, עשוי להיות חייב בפלילים ואף בנזיקין.

מה זה אפוטרופוס טבעי:

אפוטרופוסים טבעיים הם הוריו של קטין. כך קובע סעיף 14 לחוק הכשרות. כלומר, ההורים חייבים בחינוך ילדיהם, בגידולם, בהבטחת קיומם הכלכלי וכן מוטלת עליהם החובה להקנות לילדיהם כלים לעתיד. אגב, גם על ילדים מוטלת החובה לנהוג כלפי הוריהם בכבוד. כך למשל סעיף 16 לחוק הכשרות קובע כי על ילדים לציית לדבר הוריהם וכמובן את המובן מאליו – לכבד את הוריהם. אומנם ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדים, אך עדיין ישנן פעולות מסוימות שמצריכות את אישור בית המשפט ולא די בהסכמת ההורים, בכל הנוגע לקטינים.

איך ממנים אפוטרופוס הלכה למעשה?

מינוי אפוטרופוס נעשה באמצעות בקשה למינוי אפוטרופוס. בקשה מעין זו רשאים להגיש קרוב או קרובים של החסוי וכן נציג המדינה. הערכאה המוסמכת אשר אליה מוגשת בקשה למינוי אפוטרופוס, היא בית המשפט לענייני משפחה. בקשה למינוי אפוטרופוס טפסים, כוללת בקשה בכתב אשר יש לכלול בה את עיקר הנימוקים לבקשה למינוי אפוטרופוס. כמו כן, במעמד הגשת הבקשה יש לשאת בתשלום אגרה בסך 550 שקלים (נכון לכתיבת שורות אלו). על הבקשה גם לכלול תצהיר מאומת כדין על ידי עורך דין, כאשר כדאי מאוד להיעזר במסגרת הגשת בקשה למינוי אפוטרופוס, בעורך דין משפחה. במידה והבקשה מוגשת ללא סיוע מעורך דין משפחה, ניתן לאמת את התצהיר המתבקש בבית המשפט, בעלות של 50 ₪.

במסגרת הבקשה למינוי אפוטרופוס, יש לפרט בהרחבה את הסיבות שלאורן מתבקש המינוי. כמו כן, יש לתאר בדיוק מהו הקשר בין מבקש הבקשה לבין החסוי. במידה ומדובר בבקשה למינוי אפוטרופוס מטעמים רפואיים, מומלץ לצרף לבקשה חוות דעת רפואית או חוות דעת פסיכיאטרית לצורך ביסוס הטענה הנוגעת למצבו הרפואי של החסוי. במסגרת בקשה למינוי אפוטרופוס המוגשת על ידי קרוב משפחה מטעם החסוי, יש לצרף לבקשה גם כתב הסכמה, המהווה אישור של מבקש המינוי לשאת באחריות כלפי החסוי המבוקש.

הכלל הוא שכל בקשה של מינוי אפוטרופוס לגוף ולרכוש, מוגשת ליועץ המשפטי לממשלה. האחרון אמון על האינטרס הציבורי והוא בעצם הצד "שכנגד" לבקשה. אם אין מניעה או חשד למניעים לא כשרים, אזי לא תוצג התנגדות מטעם היועץ המשפטי למינוי. בקשה למינוי אפוטרופוס המוגשת לבית המשפט נדונה בהקדם ובדרך כלל מתבקשת עמדת הצד השני, כלומר עמדת היועץ המשפטי לממשלה. לאחר מכן יכול בית המשפט להורות על מתן צו. עם זאת, לבית המשפט יש סמכות לזמן עדים בפניו כדי להתרשם בצורה מעמיקה יותר מטיב הבקשה וכשרותה. אגב, בהתאם לסעיף 35 לחוק הכשרות, בית המשפט מצווה למנות כאפוטרופוס, את מי שלכאורה עתיד לשאת בתפקיד בצורה הטובה ביותר ומי שבית המשפט יתרשם יהיה מחויב ביותר לתפקידו. בדרך כלל ברירת המחדל היא קרוב משפחה אשר ממונה בתור אפוטרופוס.

אילו שיקולים שוקל בית המשפט במסגרת מינוי אפוטרופוס:

אין ספק כי מינוי של אפוטרופוס לטובת אדם מסוים, עשוי לפגוע בזכויות הבסיסיות ביותר של אותו אדם, שכן ברגע אחד עיקר זכויותיו המשפטיות מופקעות או מושהות. ברגע אחד החסוי כבר אינו "אדון לעצמו". אין יפים יותר מדבריה של המלומדת איריס מרקוס, בספרה "כשרות משפטית ואפוטרופסות", בפרק 33 (אפריל 2016 – אוצר המשפט), בדיוק לעניין הזה, כדלקמן: "לא בנקל תיעשה פגיעה זו מתוך ההכרה של שיטתנו בכבוד האדם, בחירויותיו. לפיכך, המצבים בהם תוגבל כשרותו של אדם לפעולות משפטיות הינם כאלה בהם כושר שיפוטו של אדם נפגם כדי כך שהחברה רואה צורך להגן עליו מפני עצמו – מפני מעשיו ומפני מחדליו שמקורם בשיפוט מציאות לקוי – ומפני הזולת, העשוי לנצל לרעה את רפיסות דעתו ואת כושר שיפוטו הלקוי". מכאן, הרי שלא סתם מינוי אפוטרופוס נעשה בזהירות ורק במקרים שבאמת מצדיקים זאת. כיום הנטייה היא דווקא להימנע ממינוי של אפוטרופוס ולהשתמש בגורם אחר הנקרא "תומך החלטות", כפי שגם נסביר תחת הכותרת הבאה.

על מנת שבית המשפט יורה על מינוי אפוטרופוס, עליו לבחון את התנאים הקבועים בסעיף 33א' לחוק הכשרות. בין היתר, על בית המשפט לבחון האם אי מינוי של אפוטרופוס עשוי לפגוע בחסוי. כמו כן, על בית המשפט לבחון, האם לא הופקד על ידי החסוי ייפוי כוח מתמשך, כלומר ייפוי כוח שמקנה לאדם שלישי את הזכות לדאוג לצרכיו של הקטין (זהו למשל דבר שנהוג לעשות עם בני משפחה מדרגה ראשונה). נעיר כי האפשרות להפקיד ייפוי כוח מתמשך, התווספה במסגרת תיקון לחוק הכשרות.

התנאי החשוב ביותר במסגרת שיקוליו של בית המשפט האם למנות אפוטרופוס, הוא כי על בית המשפט לבחון, האם ניתן להשיג את המטרה בצורה אחרת. במידה ובית המשפט התרשם שיש מקום למנות אפוטרופוס, הרי שכך ייעשה. יחד עם זאת, במסגרת המינוי על בית המשפט לפרט בדיוק מהן הסמכויות של האפוטרופוס ולשם איזו סיבה הוא ממונה. כמו כן, על בית המשפט לפרט בכתב המינוי מהי תקופת הזמן שלאורה ממונה האפוטרופוס. יצוין שאפוטרופוס יכול תמיד לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות, בכל סוגיה שיש לגביה ספק בעניין סמכותו לפעול לטובת החסוי.

כאשר ממונה אפוטרופוס לאדם שהוא פסול דין, הרי שהמינוי מתבטל מאליו בעת שאדם מפסיק להיות פסול דין. מצד שני, כל מינוי של אפוטרופוס מוגבל בזמן, בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט. לאחרון כמובן יש סמכות להאריך את תקופת המינוי של האפוטרופוס.