אלימות כלכלית

גירושין בין בני זוג צעירים שעדיין לא הספיקו לצבור רכוש או הביאו ילדים לעולם הם תהליך פשוט יחסית.

אולם, מרבית התיקים המגיעים לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה הם מורכבים יותר ויכולים להתנהל במשך שנים. שכן, במצב בו לבני הזוג יש נכסים משותפים ונכסים בנפרד, הרי שיש לדאוג לחלוקה הוגנת שלהם. אלא מהי? במקרים בהם מופעלת אלימות כלכלית על ידי אחד מבני הזוג, סביר המסלול להסכם הגירושין עשוי להיות דרך חתחתים מפרכת. במקרים אלה, חשוב להסתייע בשירותיו של עורך דין מנוסה לענייני משפחה המכיר את הדרך שבה בית המשפט מתייחס לכל סוגיה ויכול להוביל ולסייע לבני הזוג לחתום על הסכם גירושין אשר ישרת את האינטרסים המשותפים תוך התמקדות בטובת הילדים, במידה וישנם.

במאמר זה נדון בהרחבה בסוגיות מורכבות שעשויות לצוץ במהלך תהליך גירושין.

אלימות כלכלית נגד נשים: מי הזיז את הכספים שלי?

אחת התופעות הנפוצות בחודשים שלפני הגירושין היא ניסיון להעלים נכסים שרשומים על שם אחד מבני הזוג, במטרה למנוע את החלוקה השווה של הנכס בעת הגירושין. סיטואציה זו יכולה להיות מלווה בפתיחת חשבון בנק נפרד שאליו מועברים כספים בהיחבא של חלק מהחסכונות בחשבונות המשותפים. נוסף על כך, יתכן ובשלב זה בן זוג אחד שהיה אחראי על ניהול הכספים במשותף יפסיק לשתף את בן הזוג השני במהלך הכלכלי שהוא עושה, ישחרר תוכניות פנסיה ופקדונות ויגיע להסדרים שונים עם מקום העבודה בדבר החשבון אליו מופקדת המשכורת. מקרה זה עשוי להיות מוגדר כהפעלת אלימות כלכלית נגד נשים.

אם בן הזוג מנהל עסק כעצמאי התהליך עשוי להיות אף מורכב יותר. זאת משום שבן הזוג השני אינו יכול לדעת בוודאות מה היו ההכנסות וההוצאות של העסק בתקופה שקדמה לגירושין, ובעל העסק יכול "לזייף" הפסד על ידי רישום כוזב של ההכנסות או העברה של הכנסות אלה לגורם צד שלישי.

מצב זה עשוי להיות מלווה גם בהיבט של אלימות כלכלית, דהיינו בן הזוג האחד ימנע מהשני קבלת כספים המיועדים לשימושו הפרטי. למשל, בעל שהיה מפעיל עסק פרטי בעוד אשתו מטפלת בילדים, עשוי לבטל את כרטיס האשראי שהיה ברשותה כדי למנוע ממנה להוציא כספים באופן פרטי. בסוף 2020 עלתה בכנסת הצעת חוק למניעת אלימות כלכלית נגד נשים שנועדה למנוע מצוקה מכוונת של אחד מבני הזוג כבר במהלך הנישואין, קל וחומר לפני גירושין.

חשוב לדעת כי חלק מהסיבה שבני זוג משתמשים בטכניקה של אלימות כלכלית נועדה למנוע מבן הזוג שאינו עובד להשתמש בכספים אלה כנגד בן הזוג העובד, ולשכור את שירותיו של עורך דין לענייני משפחה. פעמים אחרות יתכן והדבר נעשה מתוך רצון למנוע בזבוז של הכספים הנמצאים בחשבון המשותף כאשר היחסים בין בני הזוג עולים על שרטון.

במצב זה, כדי לדעת האם מדובר במקרה של אלימות כלכלית או התנהלות תקינה, בית המשפט יבחן את ההתנהלות הכלכלית של בני הזוג לאור כל חיי הנישואין, ויבדוק האם נוצר "מצב שבו בן זוג אחד מונע מהשני שליטה במשאבים כלכלים להם הוא זכאי באופן חוקי"[1]. אם הטענה להתנהלות באופן המוגדר בתור אלימות כלכלית נגד נשים הובאה רק בסוף הקשר בין בני הזוג, תבחן נכונות טענות בן הזוג המקופח לניסיון מכוון למנוע ממנו את הכספים המגיעים לו בזכות, ופסיקת בית הדין תתקן עוולה זו.

פעמים רבות בני הזוג אינם מודעים כלל לאפשרות של טענה בגין אלימות כלכלית, ולכן ייעוץ מקיף עם עו"ד לענייני משפחה הוא מהותי מאד לליווי בן הזוג המקופח.

אלימות כלכלית ותביעה של פירוק שיתוף

אספקט כלכלי נוסף בתהליך הגירושין קשור לגורלו של הנכס שבו מתגורר הזוג. אם מדובר בנכס בבעלותם שנרכש על ידי שניהם, הסכם הגירושין יקבע את דרך החלוקה של הבית. בהסכם יכולה להיות החלטה למכור את הנכס ולהתחלק בכספים (לאחר תשלום המשכנתה), כמו כן, ניתן להחליט שאחד מבני הזוג ימשיך לשלם את יתרת הלוואת המשכנתה וימשיך לגור בנכס, תוך פיצוי בן הזוג השני על הכספים ששילם ו/או ניתן להחליט שאחד מבני הזוג יקבל נכס זה בתמורה לנכס אחר.

פירוק שיתוף מושפע מאד מהשנה שבה בני הזוג נישאו זה לזו. זאת משום שזוגות שנישאו לפני 1974 יבחנו על ידי בית הדין או בית המשפט לפי הלכת השיתוף, דהיינו כל רכוש שייך לשניהם יחולק באופן שווה גם אם היה רשום על שם אחד מהם. פסיקות עבור זוגות שנישאו לאחר ינואר 1974 יתבססו על עיקרון איזון המשאבים, שבו כלל הנכסים של בני הזוג שלא התקבלו בירושה יחולקו באופן מאוזן, תוך ביצוע פירוק שיתוף או הסכם אחר. סיטואציה זו של פירוק שיתוף יכולה להוביל לניסיון לביצוע אקטים של אלימות כלכלית, כמו חיוב בן הזוג לא להשתתף בתשלומי המשכנתה בכוונה, כדי לטעון לאחר מכן שאין לו זכות בנכס, או רישום של הנכס במכוון רק על שם בן זוג אחד למרות ששני בני הזוג משלמים בפועל את הלוואת המשכנתה.

הוצאת צווים במקרה של אלימות כלכלית במשפחה

אלימות כלכלית מלווה פעמים רבות גם בסוג אחר של אלימות כמו אלימות מילולית או אלימות פיזית. לכן, במהלך ייעוץ מקצועי עם עו"ד לענייני משפחה הבקיא בנושא, ניתן לזהות אם יש להוציא צווים מתאימים להגבלת אלימות כלכלית תוך כדי ייעוץ הגירושין וכשבני הזוג עדיין נשואים. החקיקה בארץ ובעולם מתייחסת לנושא הזה בחומרה רבה, ועל פי מחקר שפורסם בשנת 2013, עד כה 39 מדינות שונות אוכפות חוקים העוסקים באלימות נפשית נגד נשים מתוכן 13 מדינות כוללות אלימות כלכלית במסגרת הגדרה זו.[2] במקרים מסויימים אלימות כלכלית עשויה לכלול גם השמדה של מסמכים, רכוש או טובין של אחד מבני הזוג, שאותה ניתן למנוע באמצעות הוצאת צו הרחקה מהבית, וכן צווי הגבלה למניעת פעולות ברכוש משותף.

מינוי מומחים כלכליים

כדי לזהות האם אכן קיימת אלימות כלכלית במסגרת היחסים בין בני הזוג או לקבוע את השווי של הנכסים הנמצאים ברשותם, בית המשפט עשוי להכריז על מינוי מומחה כלכלי. לדוגמה, אם לבן הזוג היה נכס שצבר מוניטין במשך עשר שנים בעוד אשתו עבדה כשכירה בחצי משרה וטיפלה בילדים. הזמן שהתפנה לבעל לניהול העסק שווה כסף, כמו גם המוניטין שהעסק צבר בתקופה הזו. היות ובני הזוג אינם יכולים לחלק את העסק לשניים ובדרך־כלל בעת המכירה העסק עשוי לאבד מערכו, ימונה מומחה כלכלי מטעם בית המשפט לחישוב מהו שווי המוניטין של העסק או בן הזוג.

במקרה אחר, אם הבעל מפעיל עסק שבו אשתו עבדה לאורך השנים, אך הוא מונע ממנה לעבוד בו בתקופה שלפני הגירושין, יתכן ומדובר במקרה של אלימות כלכלית. זאת משום שבן הזוג שולט על יכולתה של האישה להשתכר בעבודה שבה עסקה לפני כן ועליה למצוא עבודה חדשה. מומחה כלכלי יכול לסייע לקבוע את שווי עבודתה של האישה לא רק בהתאם לתלוש השכר שהונפק לה, אלא בהתאם לתרומתה לעסק במהלך שנות פעילותו.

לסיכום, סוגיות רבות עולות במהלך ניסוח הסכם גירושין, לרבות החלטה על חלוקה של הנכסים והתחשבות במקרים של אלימות כלכלית.

אם את/ה חווה אלימות כלכלית, משרדנו ממליץ ליצור איתנו קשר כדי לבדוק את כל האופציות המשפטיות שעומדות לפניך. ניתן ליצור איתנו קשר דרך האתר או בטלפון 077-3487178

עו"ד חגית הלוי התארחה בתכנית הלייף סטייל של רדיו תל אביב עם יעל גולדמן ודיברה על אלימות כלכלית. היכנסו לשמוע >>

מקורות מידע

[1]  רנן־ברזילי, א. ויוסרי ש. (2016) "אלימות כלכלית במשפחה – בין דומיננטיות גברית לגבריות נכפית", עיוני משפט, ל"ט 613-660.

[2]  בן דוד, ל. (2015), "חקיקה בנוגע להתעללות נפשית וכלכלית במסגרת המאבק באלימות במשפחה – סקירה משווה", סקירה משפטית, הכנסת וכן:
Ortiz-Barreda G, Vives-Cases C. "Legislation on violence against women: overview of key components", Revista Panamericana de Salud Pública. 2013; 33(1):61–72, p. 63