תביעות נזיקין בין בני זוג

ענייני גירושין ובכלל זה מחלוקות בין בני זוג, מתרכזים בדרך כלל בנושאים "הרגילים" , לדוגמא: גירושין בבית הדין הרבני, מחלוקות בענייני מזונות ילדים , מחלוקות הנוגעות לחלוקת רכוש בין בני זוג, או מחלוקות הנוגעות לטיב המשמורת ויישום משמורת הילדים, בין בני הזוג.

אך הפעם, מצאנו לנכון לחבר מאמר אחר, העוסק במקרה שכיח פחות, אך חריג וחשוב. על כן, במאמר שלהלן, נעסוק בתביעות נזיקין בין בני זוג. דהיינו, מה הדין במקרה של אישה שחיה לצד בעל אלים במשך שנים? מה הדין במקרה של סרבנות גט מצד הגבר או מצד האישה? בכל המקרים הללו ועוד, ניתן להגיש תביעות נזיקין.

אולם, בתביעות מעין אלו, תביעת הנזיקין אינה בין "מזיק" זר, "לניזוק" זר, אלא בין שני אנשים שנישאו, הקימו בית ומשפחה – לעיתים לתפארת. מאפיינים אלו, יוצרים את המורכבות הנלווית לתביעות מסוג זה.

תביעת נזיקין – להלכה ולמעשה

דיני הנזיקין מוסדרים בעיקרם בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"). פקודת הנזיקין, מגדירה מספר רב של עוולות, שביצוען עשוי להקים חבות (כלומר – אחריות) לפיצויים כלפי הצד שנפגע כתוצאה מהעוולה. עוולה, יכולה להיות, למשל – "תקיפה". עוולה יכולה גם להיות "הטעייה". עוולה גם יכולה לבוא לידי ביטוי ב"רשלנות". ישנן גם עוולות בנזיקין, שלא קבועות בפקודת הנזיקין, כמו עוולת "לשון הרע". עוולה זו מוגדרת בחוק ספציפי, שנקרא "חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965.

דיני הנזיקין, הם הדינים שמכוחם אדם שנפגע כתוצאה ממעשה של אדם אחר, יוכל להגיש תביעה. למשל, אדם אשר הולך ברחוב ונפצע בשל מפגע פיזי, יוכל לתבוע פיצויים מהגוף אשר היה אמור לסלק את אותו מפגע, לדוגמא: העירייה.

ככלל, בדיני הנזיקין, יש להוכיח מספר אלמנטים קבועים, על מנת להיות זכאים לפיצוי כספי. האלמנט הראשון, נוגע להוכחת העוולה. כלומר – יש להוכיח כי אכן התרחשה עוולה בפן העובדתי. לאחר מכן, יש להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין העוולה, לבין הנזק הפיזי, הנפשי או הכספי שנגרם לנפגע. היסוד השלישי שיש להוכיח הוא יסוד הנזק. כלומר, הנפגע צריך להוכיח כי נגרם לו נזק כתוצאה מהעוולה וכן להוכיח את שיעורו של הנזק ככל הניתן.

תביעות נזיקין בין בני זוג

גם בין בני זוג עשויה להיווצר עוולה, שתקים זכות לנפגע, לתבוע פיצויים כספיים. כך לדוגמא, כאשר אישה סובלת מאלימות במשפחה, פיזית ונפשית, ייתכן וייגרם לה נזק נפשי ואף נזק פיזי כתוצאה מההתנהגות של הבעל. אי לכך, במקרים כאלו, עשויה האישה להגיש תביעה נזיקית נגד הבעל.

במקרה אחר, אישה שבעלה מסרב לתת לה את גטה ובכך מותיר אותה כאישה עגונה, רשאית להגיש תביעה נזיקית נגד הבעל. העילות המשפטיות שתוכל לטעון האישה במקרים כאלו, הן – פגיעה באוטונומיה, רשלנות, פגיעה בכבוד האדם וחירותו ועוד.

נעיר, שהסיבות שלאורן ניתן להגיש תביעות נזיקין בין בעל ואישה, הן רבות מאוד, אך חלק ניכר מתביעות הנזיקין בין בני זוג, מתמקדות באלימות במשפחה והנזק שנגרם כתוצאה ממנה וכן סרבנות גט.

כיצד מוכיחים נזק – במסגרת תביעה נזיקית בין בני זוג?

נזק, מוגדר בפקודת הנזיקין בתור – פגיעה פיזית, פגיעה נפשית, אובדן הנאה, פגיעה כלכלית ועוד. בדרך כלל, בכל תיק העוסק בדיני נזיקין, יש להוכיח נזק באמצעות מומחה, אשר יחווה את דעתו באשר לשיעור הנזק שנגרם לתובע.

לדוגמא, כאשר מוגשת תביעה נזיקית בין בני זוג, בטענה לנזק נפשי שנגרם בשל אלימות, הרי שיש להוכיח את הנזק הנפשי באמצעות חוות דעת רפואית של מומחה בתחום הפסיכיאטריה, אשר יחווה את דעתו באשר לשיעור הנכות הנפשית שנגרמה לתובע/ת.

דוגמא אחרת, באה לידי ביטוי כאשר בעל נוהג באלימות כלפי אשתו ומסב לה נזק פיזי, גופני, הרי שאז יש להוכיח את הנזק באמצעות חוות דעת רפואית של רופא מומחה, אשר ייקבע מהו שיעור הנכות הפיזית שנגרמה עקב האלימות.

עם זאת, נזק לא חייב להתבטא בהכרח רק בנכות פיזית או נפשית, אלא עשוי להתבטא גם באובדן הכנסה, אובדן הנאה, כאב וסבל שנגרמו עקב התנהגותו של המזיק ועוד.

לסיכום

תביעות נזיקין בין בני זוג הן תביעות מורכבות מאוד, שכן מצד אחד, הן משקללות יצרים רבים ורגשות אצורים ומצד שני הן נוגעות בשני תחומים נפרדים אך לעיתים מקבילים, שכל אחד מהם מורכב ועשיר כשלעצמו. מצד אחד – דיני הנזיקין, מצד שני – דיני המשפחה. לכן, אם אתם/ן רוצים/ות לבחון אפשרות להגיש תביעה נזיקית נגד בן/בת הזוג, כדאי לפנות לעורך דין משפחה בעל ניסיון בתביעות מסוג זה.