על בגידה בתחום דיני המשפחה

בגידה כעילת גירושין:

במדינת ישראל, הליך גירושין בין בני זוג יהודים, ינוהל על ידי בית הדין הרבני בלבד. אלא שלא בקלות יאשר בית הדין הרבני את תביעת הגירושין בין בני הזוג. תחילה, על בני הזוג להציג עילת גירושין בפני בית הדין הרבני. עילת הגירושין, היא למעשה הסיבה שבגינה רוצים בני הזוג לסיים את מערכת יחסיהם. עילות הגירושין קבועות בהלכה היהודית עוד מימי קדם, וחלות גם בימינו אנו. יש לציין, כי בעבר לא היה צורך בהסכמתן של נשים לקבלת הגט מידי הבעל, אך כיום יש צורך באישורן, באם מתקיימת עילת גירושין. הבא נבחן מספר עילות הרלוונטיות לנושא מאמר זה:

– מעשה כיעור – עילה זו עומדת בפני הגבר בלבד והיא כנגד אשתו. מעשה כיעור מוגדר על ידי בית הדין הרבני, כמעשה שאישה צנועה לא תעשה כאשר היא נשואה. ניתן לפרש זאת כחשד לבגידה. לדוגמא: אישה נשואה אשר נכנסת לחדר סגור עם גבר שאינו בעלה, יכולה להיחשד במעשה כיעור. בעבר הגיעו לפתחו של בית הדין הרבני, טענות בדבר מעשה כיעור, גם על סיטואציות חברתיות ברורות, וזאת רק בשביל להקים את העילה. כמו אישה שעובדת במשרד עם גבר ולכן שוהה עמו באותו חלל. גם כאן, בחלק מהמקרים התקבלה עילת כיעור. מקרים שתוארו בהיפוכם, כלומר, גבר שנהג בדרכים כאלה, לא היוו עילת גירושין.

– בגידה – עילה שעומדת לטובת הגבר כנגד אשתו. מדובר בבגידה ברורה עם ראיות לביצועה, אחרת היה נתפס הדבר כמעשה כיעור. על פי ההלכה הדתית, בגידה הינה מעשה ניאוף של האישה עם גבר שאינו בעלה והיא "בעילת זנות". כאשר מוכרת הבגידה לבית הדין הרבני, אזי האישה תחשב אסורה "לבעלה ולבועלה", כלומר, זו עילה המחייבת גירושין באופן מוחלט. במידה ויסלח הגבר, לא יאפשרו בתי הדין הרבניים את חזרתו לאישה, בטענה כי האישה אסורה עליו לאחר בגידתה.

בנוסף, אם האישה תרצה להתחתן בעתיד עם זה שבגדה עמו, לא תוכל לעשות כן, מכיוון שהדבר יירשם במרשם בתי הדין הרבניים ויחול איסור נישואין על האישה עם הגבר עמו היא בגדה. מנגד, אם גבר יבגוד, הדבר לא יהווה עילה לגירושין, אך גם לסיטואציה שכזו קיימת עילה שנקראת 'רועה זונות', אלא שעילה זו קשה מבחינת האישה להוכחה ואף אינה יוצרת השלכות קשות על הגבר.

התייחסות לבגידה בערכאות השונות:

בין הערכאה הדתית, כלומר, בתי הדין הרבניים, לבין הערכאה האזרחית, שהיא בית המשפט לענייני משפחה, קיים הבדל משמעותי בין התייחסות לגבר בוגד במהלך הנישואין לבין אישה הבוגדת במהלכם.

אין ספק שבשני המקרים התופעה מגונה. בית המשפט לענייני משפחה כמעט ולא מייחס לכך חשיבות, אך ההשלכות בגין בגידת האישה בבית הדין הרבני, חמורות מאוד וכאמור מהוות עילה בפני עצמה לגירושין ולסנקציות נוספות. בערכאה האזרחית, לעומת זאת, אין מרבים להתייחס לעניין הבגידה, גם אם היא מועלית על ידי הצדדים, במטרה לציין נסיבות הקשורות להליך הפרידה. דבר זה נובע מהסיבה הפשוטה, שבית הדין הרבני מבסס את פסיקותיו על ההלכה היהודית הקדומה, מבלי לשלב את החוק החילוני והליברלי, ואילו בית המשפט לענייני משפחה, דווקא בוחר לשלב את החוק החילוני עם ההלכה הדתית, לפיה הוא מחויב לפעול במדינת ישראל.

סוף דבר:

במאמר זה, הצגנו על קצה המזלג את המונח בגידה, תוך התמקדות בהיבט הדתי. בשל המורכבות המשפטית של נושא כאוב זה, חשוב להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה, שיוכל להסביר את ההשלכות של הדבר, לכלל ההליכים המשפטיים הנוגעים אליו, וזאת בהתאם לערכאות השונות.