סירבה לגט מבעלה – והורחקה מעבודתה

העובדות:

כאמור, הבעל הגיש תביעה לגירושין נגד האישה בשנת 2010. הוא ביקש להתגרש מאשתו, אך זו עמדה במהלך השנים בסירובה. במהלך השנים, בית הדין התיר את הגירושין, וכאמור, פסק למעלה מ–200 החלטות בתיק המסוכם. ההחלטות כולן, הורו לאישה לקבל גט מהבעל. בפעם האחרונה, הורה בית הדין הרבני, כי אם האישה עדיין תסרב לגט, הבעל יהיה רשאי להגיש בקשה, לפי חוק העוסק בסרבנות גט, אשר נקרא "חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה–1995. לימים, אכן הוטלו הגבלות על האישה מכוח החוק המוזכר, בשל סרבנותה לקבל גט מבעלה. בין ההגבלות שהוטלו על האישה, הן: איסור יציאה מהארץ, איסור על אחזקת רישיון נהיגה, איסור על כהונה בתפקיד ציבורי כלשהו, איסור על כל עיסוק אשר מצריך הסדרה ברישיון לפי חוק, הגבלות בבנק (כלומר – האישה הוכרזה כ"לקוחה מוגבלת").

נעיר כי האישה הינה עובדת משרד החינוך. במסגרת ההחלטה האחרונה, קבע בית הדין כי יש להעביר את ההחלטה שמטילה על האישה הגבלה בשל סרבנותה לגט, למשרד החינוך. בין היתר, התבקש משרד החינוך ליישם את ההגבלות ואף להגביל את האישה בעיסוקה. משרד החינוך, אכן השיב להחלטת בית הדין, ומסר כי הורה לאישה לצאת לחופשה ללא תשלום, לאור ההגבלה שהוטלה עליה.

כמה מילים על סרבנות גט:

סרבנות גט היא תופעה מאוד כאובה. כדי להתגרש לפי הדין העברי–דתי, יש צורך בהוכחה של עילת גירושין. עילות גירושין, הן למשל – בגידה, מעשה כיעור, אי קיום יחסי מין, אלימות וכיו"ב. מי שרוצה להתגרש, צריך להגיש תביעה לגירושין לבית הדין הרבני. במידה ואין למבקש עילת גירושין, ספק אם יאושרו הגירושין. מצד שני, במידה ואכן מוכחת עילת גירושין, יורה בית הדין על הגירושין. כמו כן, בעת גירושין, בית הדין יערוך טקס הלכתי, שבמסגרתו הבעל בעצם "מגרש" את האישה ומוסר לה את גטה. סרבנות הגט באה לידי ביטוי בנקודה זו: אם הגבר מסרב לתת גט, הרי שהוא פשוט מסרב לתת את הגט – פשוטו כמשמעו. מצד שני, סרבנות גט גם יכולה לבוא לידי ביטוי מטעם האישה, כאשר אישה שמסרבת לגט, הינה אישה שמסרבת לקבל את הגט.

נעיר, כי לבית הדין ישנה הסמכות להטיל הגבלות על סרבני גט, כפי שהוטלו לעיל על האישה. בשנים האחרונות, החלו אף בתי דין בהחלטות מיוחדות, להרחיק סרבני וסרבניות גט מעבודתם, ואף לבייש אותם (למשל, הדבר נעשה במקרה של מרצה באוניברסיטה). כמו כן, ההגבלות שניתן להטיל, הן לדוגמא – הגבלה על שימוש בכרטיסי אשראי, עיכוב יציאה מהארץ ואף מאסר מאחורי סורג ובריח. במקביל, לבית הדין יש סמכות לתת לבעל, שאשתו מסרבת לקבל את גטה, היתר לנישואין נוספים, אך הדבר מאוד נדיר. כאשר מדובר בסרבנות גט כלפי אישה, הרי שמדובר בקושי גדול, משום שאישה מסורבת גט, היא אישה נשואה, אשר אינה יכולה להביא ילדים מגבר אחר, שכן אלו יוכרו בתור ממזרים.

פסק הדין של בית הדין הרבני:

בית הדין הרבני אישר את החלטת משרד החינוך, להרחיק את האישה. למעשה, ההחלטה הזו עוסקת ביישום החלטת בית הדין הרבני כלפי משרד החינוך, וכך באו הדברים לידי ביטוי: "ובכן, בית הדין רואה בהודעת משרד החינוך על השעייתה של האישה מעבודתה בתפקיד הוראה עד להחלטה אחרת של בית הדין, צעד חשוב לקראת הסכמתה של האישה לקבלת הגט המיוחל. באשר להמשך ההליך: בהמשך לכל האמור, האישה רשאית לבקש קביעת מועד לסידור גט, ללא הצבת כל תנאי. בית הדין לא יקבע מועד נוסף לסידור הגט ביוזמתו, לאור המועדים הרבים שנקבעו בהם סירבה האישה להתגרש, והחשש מפני הטרחת הבעל והמערכת לחינם פעם נוספת".

אין ספק כי זו החלטה מאוד מיוחדת של בית הדין, שהיא אבן דרך נוספת במאבק בסרבנות גט, משני הצדדים.