בגידה
התייעצו עם צוות עורכי דין ותיקים ומנוסים בתחום!
לשיחת ייעוץ ראשונית השאירו פרטים
ונחזור אליכם בהקדם
עמוד הבית » בגידה
הכרתם את בן/בת הזוג שלכם, יצאתם תקופה, עברתם להתגורר יחדיו תחת אותה קורת גג ולימים גם התחתנתם בשעה טובה. לאחר מספר חודשים גם הבאתם ילד ראשון לעולם ומספר שנים לאחר מכן, עוד ילד. למעשה, הקמתם משפחה לתפארת….ואז, ביום בהיר אחד, הכרתם מישהי במקום העבודה, או במסגרת עסקית. בתחילה התעלמתם, אך עם הזמן מצאתם את עצמכם נקשרים אליה יותר ויותר. בתחילה, היו שיחות עמוקות עם אותה אישה, השיחות הפכו לפגישות והפגישות הפכו למפגשים לשם קיום יחסי מין. בעצם, אתם נשואים, התחתנתם מתוך אהבה ואף כיום אתם אוהבים ודואגים לבת הזוג שלכם. עם זאת, בהתנהגותכם, ביצעתם מעשה "בגידה" מבחינה מוסרית, מבחינה חברתית וגם מבחינה משפטית, במובנים מסוימים. מהי בגידה? מה דינה של בגידה? האם לבגידה יש משמעות משפטית? על השאלות הללו ועוד, נשיב במאמר שלהלן.
המאמר שלהלן, יעסוק במונח "בגידה" על כל היבטיו. נעסוק בהגדרה למונח זה בכל הנוגע לדיני המשפחה. לאחר מכן, נציג מעט רקע משפטי לגבי בגידה ונישואין כפולים בפן הפלילי, לשם השלמת התמונה. לאחר מכן, נעסוק בדיני הגירושין והנישואין במדינת ישראל ובדין הדתי החל עליהם. בהתאמה, נסביר מהי המשמעות של בגידה לפי הדין הדתי – עברי וכיצד משמעות זו, משפיעה על חיינו גם כיום. נדון גם בעילות גירושין, כאשר בגידה מוגדרת בתור עילת גירושין שחשוב להכיר. כל זאת, לידיעתכם/ן ונוחיותכן/ם הגולשים והגולשות.
עם זאת, לפני שנתחיל, נבקש להעיר מספר הערות – המאמר הזה נוקט בלשון זכר אך מתייחס בדוגמאותיו לשני המינים, אלא אם לא נכתב אחרת וכן שימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד. כמו כן, המאמר הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי ופרטני התואם נסיבות פרטניות. לשם כך, כדאי ומומלץ לפנות לעו"ד גירושין.
בגידה - להלכה ולמעשה:
כעיקרון, אין הגדרה משפטית אזרחית למונח בגידה. ישנה הגדרה דתית, שעליה נעמוד בהמשך המאמר, אך במשפט האזרחי ועל פי חוקי הכנסת, אין כל הגדרה למונח בגידה. דהיינו, לא ברור ולא פשוט בכלל להצביע על בגידה. החברה, היא זו אשר מגדירה בגידה, דהיינו, אמות המידה המוכרות בחברה מסוימת, הן אלו אשר מתוות את תפיסת החברה. כלומר, ישנם אנשים שרואים בהתנהגות מסוימת כבגידה. מנגד, ישנם מקרים שרוב החברה אולי תראה בהם בתור בגידה, אך קבוצה מסוימת תראה בכך התנהגות לגיטימית. הבה ניישם את האמור בדוגמאות:
כאשר גבר נשוי מקיים יחסי מין עם אישה אחרת שאינה נשואה לו, הרי שרוב החברה תראה בכך בתור בגידה. מצד שני, ישנם אנשים שסבורים כי אין כל מניעה מלקיים "מערכת יחסים פתוחה", כלומר – מערכת יחסים שבה בני זוג נשואים רשאים לקיים יחסי מין עם אנשים\נשים אחרים ואחרות. גם בארץ, ישנם זוגות אשר מנהלים מערכת יחסים פתוחה. צריך לציין בגילוי לב, כי אנשים אלו הם מיעוט, לא מחמת ביקורת עליהם, אלא משום שעדיין רוב החברה רואה בקיום יחסי מין מחוץ לנישואין, בתור מעשה בגידה.
ניקח דוגמא אחרת: גבר מקיים מערכת יחסים זוגית עם אישה מסוימת, אך במקביל, מפלרטט עם נשים אחרות בכל הזדמנות. כלומר – מחמיא להן, משוחח עמן על הא ודא, אך לא מקיים עמן יחסי מין. במקרה כזה, חלק מהחברה, תראה בכך בגידה באמון, או לפחות – התנהגות לא ראויה. אך במקביל, חלק גדול מהחברה, יראה בכך התנהגות לגיטימית. ללמדנו, כי אצל רוב האנשים, בגידה באה לידי ביטוי בקיום יחסי מין בין שני אנשים, כאשר אחד מהם מקיים מערכת יחסים זוגית פורמאלית (שיכולה להתבטא בזוגיות, אך לא בהכרח בנישואין). מנגד, ישנם אנשים שסבורים כי קיום מערכת יחסים וירטואלית עם מישהי אחרת, מהווה מעשה בגידה. לכן, הסיכום של החלק הזה הוא כדלקמן – בגידה נבחנת מבחינה חברתית בהתאם לגישה החברתית. אי לכך, גם במדינת ישראל אין הגדרה חוקית למונח בגידה, שהרי מונח זה משתנה מאדם לאדם.
עתה, נוכל לומר כי בעצם קיומה של בגידה, בין אם היא כוללת מגע מיני ובין אם לאו, נגרמת פגיעה קשה באמון של בני הזוג. לעיתים בגידה גורמת לפגיעה אנושה במערכת היחסים והיא גם מהווה זרז במקרים רבים לגירושין. אין ספק כי בני זוג שמקיימים מערכת יחסים זוגית ומלאה, מבססים את מערכת היחסים שלהם על אמון הדדי. אך כאשר צד למערכת היחסים מקיים מעשה בגידה, לרבות כזו שאינה כוללת מגע מיני, אזי הוא פוגע באמון של בן או בת הזוג.
עוד שאלה שעולה בהקשר למונח בגידה, היא: כיצד בגידה יכולה לבוא לידי ביטוי? התשובה לשאלה מבוססת על עמדתנו. אנו סבורים כי בגידה באה לידי ביטוי בשני אופנים: האופן הראשון הוא הבגידה הרגשית. כלומר, כאשר אדם אשר נמצא במערכת יחסים זוגית, מרגיש רגש חזק ותשוקה לאדם אחר. התשוקה והרגש לא חייבים להתבטא דווקא בקיום מגע מיני, אלא גם בחיזור של אחד מבני הזוג ורצון להיות עם האדם האחר, על חשבון בן או בת הזוג. דווקא הבגידה הרגשית היא הקשה יותר, משום שהיא מבוססת על הרגש ולא בהכרח על אקט פיזי, שלאחר מכן נשכח ונעלם.
מכאן, אנו עוברים לבחון את האופן השני שבו בגידה יכולה לבוא לידי ביטוי, שהוא הבגידה הפיזית. בגידה פיזית, כשמה כן היא, כאשר אדם המקיים מערכת יחסים זוגית, מקיים מגע מיני עם אדם אחר. דווקא כאשר מתקיימת בגידה פיזית, אין בכך כדי להראות בהכרח על בגידה רגשית. לעיתים, הבגידה הפיזית באה לידי ביטוי ברגע של חולשה, של חוסר אונים, של תחושת ריקנות שנובעת מקשר רעוע בתקופה מסוימת ועוד. נעיר, שהבגידה הפיזית היא השכיחה ביותר, להבדיל מהבגידה הרגשית. הבגידה הפיזית לעיתים מתרחשת רק פעם אחת (לדוגמא – סטוץ חד פעמי) ולעיתים היא גם יכולה להישכח.
בגידה פוגעת במערכת היחסים בין בני הזוג, בכך אין ספק. במקביל, היא גם עשויה להיות מלווה ברגשות אשמה, שלעיתים הם מוצדקים. בגידה עשויה גם לסבך את שגרת החיים של בני הזוג וכאמור – עשויה להביא לגירושין, בין אם מדובר בבגידה פיזית ובין אם מדובר בבגידה רגשית, או בשילוב של שתיהן. אך עדיין, הניסיון מלמד שבגידה יכולה גם להיסלח וזוגות שבגדו, לא פעם חזרו לקיים מערכת יחסים זוגית וטובה. חשוב לציין, כי בגידות נעשות בכל זמן ובכל מקום והן חוצות אוכלוסיות ומגזרים, עוד מימי קדם. בגידות נעשות במקומות שמרניים ודתיים מאוד, אך במקביל, הן נעשות גם בין אנשים פתוחים ופלורליסטים יותר. בגידות מתרחשות במגזרים חלשים מבחינה כלכלית וגם במגזרים חזקים מבחינה כלכלית. לבגידה במערכת יחסים זוגית, אין צבע, אין העדפה דתית ואין העדפה אחרת.
בשולי החלק הזה, נבקש להתייחס גם לשאלה נוספת והיא: מדוע אנשים בכלל בוגדים? אין ספק שהתשובה לשאלה, אינה משפטית . התשובה היא חברתית. על סמך מחקרים, רוב האנשים אשר בגדו/עדיין בוגדים, מתארים כי הבגידה נוצרה על מנת ליצור איזושהי הרפתקה בחיים מדשדשים ומעט משעממים. עצם העובדה שאנשים עושים דבר שהוא לא מותר לכאורה, דווקא מגבירה את המשיכה לצד השני – שעמו נעשתה הבגידה.
עם זאת, בגידה, במקרים רבים, גם באה כפועל יוצא של מערכת יחסים רעועה. לדוגמא, זוגות רבים שבגדו בבן או בת הזוג, מתארים כי הבגידה שלהם נעשתה משום שהם אינם מרוצים ממערכת היחסים הזוגית, אשר עתידה להסתיים. אך למרות כל האמור, בגידה גם נעשית בקרב זוגות מאושרים, שמקיימים זוגיות ראויה. רבים מאנשים שבגדו בבן או בת זוגם, תיארו את עצמם בתור כאלו שנמצאים במערכת יחסים טובה וטענו כי הבגידה שלהם נבעה רק ממשיכה מינית, בלילה אחד ובסיטואציה חריגה (כמו למשל – מסיבת רווקים, טיול בחו"ל עם חברים ועוד). ללמדנו, שהמסקנה הנובעת מכל החלק הזה, שבגידה יכולה להתרחש בכל רגע, בכל מקום, ללא הבדלי מעמד, דת, גזע או מין – ללא תלות בטיבה של מערכת היחסים.
על מונוגמיה ופוליגמיה
רובנו תופסים את מוסד המשפחה בתור מוסד, שבו יש אימא, אבא וילדים. האם והאב נשואים זה לזו ומקימים משפחה. אך בעבר וגם כיום, במקומות רבים בעולם, התפיסה היא שונה. זהו ההבדל בין פוליגמיה לבין מונוגמיה. רובנו רואים את המשפחה בתור מונוגמית, כלומר – נישואין שנערכים בין שני אנשים בלבד. אך ישנם מקומות שרואים במשפחה מוסד פוליגמי, שבמסגרתו ניתן לשאת מספר נשים. ללמדנו, שבגידה בסופו של דבר היא פועל יוצא של תפיסה חברתית. גם בישראל ישנם מגזרים שבהם קיימת תופעה של נישואין למספר נשים. באותם מגזרים לא רואים בכך כבגידה ולא רואים בכך מעשה פסול. עם זאת, נעיר כי פוליגמיה, קרי, ריבוי נישואין במדינת ישראל, הוא עבירה פלילית, בהתאם לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.
נישואין וגירושין בישראל
המונח בגידה, רלוונטי מאוד במדינת ישראל, לאור העובדה שנישואין וגירושין נערכים בארץ, לפי הדין הדתי – אישי שחל על בני הזוג. באשר ליהודים, קובע חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג – 1953 כי נישואין וגירושין בין יהודים, ייערכו על פי דין תורה.
במקביל, הסמכות לשפוט בארץ בענייני נישואין וגירושין, מוקנית באופן בלעדי לבית הדין הרבני, שסמכותו "יונקת" מן הדין הדתי. כלומר, בית הדין הרבני מכריע על סמך הלכות הדת היהודית ולא על פי החוק האזרחי (ברוב המקרים). בענייני גירושין, חלה על מבקש הגירושין החובה להוכיח כי עומדת לו עילת גירושין, אך עילות הגירושין אינן קבועות בדין האזרחי, אלא בדין הדתי – עברי. עוד לפני שנסביר על עילות הגירושין, נדגיש כי הליך גירושין המתנהל בבית הדין הרבני, הוא הליך משפטי לכל דבר ועניין: מי שמבקש את הגירושין, צריך להגיש כתב תביעה מפורט ולנמק את העובדות הרלוונטיות המקימות עילת הגירושין. במקביל, הצד השני להליך הגירושין רשאי להתנגד לגירושין. במקרה כזה, ינהלו בני הזוג הליך גירושין מן ההתחלה ועד הסוף. כל אחד מהצדדים יבקש להוכיח את טענותיו. עם זאת, במידה והוכחה עילת גירושין, אזי בית הדין הרבני יורה על סידור גט, דהיינו – על גירושין.
אגב, במידה ובין בני הזוג ישנה הסכמה על גירושין, הרי שאז רשאים הם לפנות יחד לבית הדין בתביעה לאישור הסכם גירושין. במקרה כזה, אין צורך בהוכחה של עילת גירושין, אלא בהסכמה. גם הליך הגירושין בבית הדין הרבני, יהיה קל ומהיר יותר
עילות גירושין לפי הדין הדתי - עברי
כפי שתיארנו, על מנת שבית הדין יורה על גירושין, יש להוכיח קיומה של עילת גירושין. עילות הגירושין מוגדרות בדין הדתי – עברי. נעיר כי ישנן עילות גירושין שנוגעות לסיטואציה שבה הגבר עותר לגירושין, אך ישנן עילות גירושין שרלוונטיות לאישה שעותרת לגירושין. הבה נציג סקירה קצרה בנושא:
בגידה – להבדיל מהדין האזרחי, הדין הדתי מגדיר את המונח בגידה. בגידה לפי ההלכה העברית, היא סיטואציה שבה אישה נשואה מקיימת יחסי אישות (דהיינו – יחסי מין) עם גבר אחר. ההלכה העברית קובעת כי מדובר במעשה ניאוף ואישה בוגדת היא אישה שזנתה תחת בעלה. לפי הדין הדתי, בגידה של אישה, מלווה בהכרח בסנקציות קשות. לדוגמא, אישה שבגדה, מחויבת בגירושין מהבעל ואין לבעל זכות לסלוח ולמחול לה. זאת ועוד, אישה שבגדה בבעלה, לא תהיה זכאית למזונות אישה ולכתובה וכן במידה ואישה הולידה ילדים לגבר אחר עמו בגדה, אזי ילדיה יוכרו בתור ממזרים, כלומר – פסולי חיתון. לא קל להוכיח בגידה לפי ההלכה העברית. יש צורך בשני עדים שראו את המעשה. עם זאת, בגידה היא עילת גירושין ששמורה לגבר בלבד.
מעשה כיעור – מעשה כיעור, הוא התנהלות לא ראויה מצדה של האישה. אין מדובר בבגידה כמשמעותה, אך מדובר בסיטואציות שבהן האישה נפגשת עם גבר אחר, אך לא הוכח כי היא קיימה עמו יחסי מין, או כאשר האישה שוהה עם גברים ללא נוכחות בעלה ועוד. מעשה כיעור, מקים עילת גירושין לגבר. עם זאת, בניגוד לבגידה, הגבר רשאי לסלוח לאישה על מעשה כיעור ולשקם את מערכת היחסים הזוגית.
אי קיום יחסי מין – ההלכה העברית קובעת כי את "כסותה ואונתה לא תגרע". כלומר, על הגבר חלה החובה לספק את אשתו, הן מבחינה כלכלית והן מבחינת קיום יחסי אישות. אי עמידה בחובה זו, מקימה לאישה עילת גירושין.
מום גופני – במידה ומדובר במום גופני שלא היה ידוע לבני הזוג לפני הנישואין ובמידה ויש במום הגופני כדי סלידה שמונעת קיום יחסי אישות, הרי שאז קמה עילת גירושין לשני בני הזוג.
עקרות – עקרות מקימה עילת גירושין, הן לגבר והן לאישה.
בגידה בפן האזרחי והאם ניתן לתבוע פיצויים בגין בגידה?
כפי שתיארנו, בגידה עשויה לפגוע קשות במערכת היחסים הזוגית. בגידה אינה מוגדרת מבחינת הדין האזרחי, אלא רק מבחינת הדין הדתי. ה"תרופה" לבגידה היא גירושין, כאשר היא נעשית על ידי האישה וכן כאשר היא נעשית על ידי הגבר. אך נשאלת שאלה אחרת: הואיל ובגידה פוגעת קשות באמון בין בני הזוג ואף עשויה יכולה להסב נזק נפשי למי שנפגע ממנה – האם ניתן לתבוע פיצויים כספיים מבן או בת הזוג אשר בגדו?
התשובה שלילית, למרות שבעבר היו ניסיונות לאתגר את בתי המשפט בתביעות נזיקין בגין בגידה. לכאורה, דומה כי עמדת בתי המשפט היא עמדה נכונה, משום שאין להעניש אדם בגלל רגשותיו. יותר מכך, אין להעניש אדם בשל חוסר רצון להיות עם פלוני\ת ורצון להיות עם פלמונית. לכן, עמדת בתי המשפט הייתה ועודנה, כי תביעות בגין ניאוף, הן תביעות שיש לדחות לרוב על הסף. לשם המחשה, כך פסק בית המשפט העליון בע"א 8489/12 פלוני נ' פלוני [פורסם בנבו]: "ההתחייבות בין בני זוג לקבל על עצמם את האיסור של "לא תנאף" היא במישור החברתי-מוסרי-דתי, אך אין לייבאה אל תוך המשפט. הדין הנזיקי אינו חרב התלויה מעל מיטת בני הזוג ועוולת הרשלנות אינה "הנוסע השלישי" הנחבא בין הסדינים, בבחינת נטע זר אשר עלול לפתע להתעורר מתרדמתו ולרמוס את הפינות האינטימיות-רגשיות ביותר של בן אנוש". הציטוט הוא מתיק תמ"ש (נצ') 4046-05-12 ל.מ נ' א.מ.
החשש מתביעות ניאוף ועצם העיסוק בהן, נובע ממספר טעמים, שיש בהם היגיון מוסרי והיגיון משפטי. טעם אחד, הוא חוסר רצון להפוך את מערכת היחסים כמדד לשפיטה. מערכת יחסים אינה דבר שאפשר לקבוע בו האם התנהגויות בגין רגשות הן סבירות או לא, בניגוד לתחומי משפט אחרים. טעם נוסף, הוא החשש שמא מערכות יחסים יהפכו להיות "שדה לבילוש" בין בני הזוג ולמעשה בני הזוג יתחילו להקליט איש את רעהו ולעקוב איש אחר רעהו, מה שעשוי לפגוע קשות במערכת היחסים. עוד טעם לכך, הוא חוסר היכולת לקבוע תמיד מהי בגידה. כפי שתיארנו בחלק הראשון במאמר, ישנן התנהגויות שאנשים מסוימים יראו בתור בגידה, אך אנשים אחרים יראו בתור התנהלות לגיטימית.
לסיכום:
לא בהכרח ניתן להגדיר בגידה והתרחשותה אינה מבוססת על טעמים מדויקים. אומנם הדין הדתי מגדיר בגידה, אך המציאות מורכבת בהרבה מהמציאות הקבועה בדין הדתי. במציאות, בגידה יכולה להתבטא במגוון סיבות והתנהגויות. עם זאת, היות והדין הדתי – עברי הוא זה שחל בכל הנוגע לענייני גירושין ונישואין, הרי שלבגידה בסיטואציות מסוימות, עשויה להיות השפעה ישירה על המציאות שלנו ועל בעלי דין מסוימים שנמצאים בהליך גירושין בפני בית הדין הרבני. לכן במקרים כאלו ובכלל, מומלץ מאוד לפנות לעורך דין דיני משפחה בעל ניסיון בתביעות גירושין.
תחומי עיסוק נוספים:
התייעצו עם צוות עורכי דין ותיקים ומנוסים בתחום!
לשיחת ייעוץ ראשונית השאירו פרטים
ונחזור אליכם בהקדם
ניתן להגיע לפגישת ייעוץ שבה נבחן את המצב הקיים,
תקבל/י תשובות והסברים לכל השאלות שלך ופתרון או המלצה מה כדאי לעשות.
לייעוץ ראשוני התקשר/י עכשיו: 077-3487178